supress
6,452
עריכות
הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה בשיטת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (והחזרת דברים שהורדו בעריכותיו של משתמש: משולם)
מ (שוחזר מעריכות של המסביר היטב את שקרי ליאור עזרן-אליהו אמזלג ([[User talk:המסביר היטב את...) |
(הרחבה בשיטת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (והחזרת דברים שהורדו בעריכותיו של משתמש: משולם)) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. | הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. | ||
הרב עובדיה יוסף מקל | הרב עובדיה יוסף נחשב לפוסק מקל (יחסית לפוסקים אחרים), וזאת בשל שיטתו שיש לפסוק כדעת השולחן ערוך (ואין להורות להחמיר כנגד דעת השולחן ערוך{{הערה|ראה בהרחבה בהקדמה לספר 'טהרת הבית'. וכן בשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$ח"ט או"ח סי' קח אות ה|כן}}: "ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר".}}, גם אם פוסקים אחרים החמירו), וכן בשל שיטתו להקל במצבים שבהם רוב הפוסקים מקלים או שיש [[ספק ספיקא]] הלכתי. בהקשר זה דרכו להשתמש בביטוי{{הערה|שמקורו בדברי חז"ל בהקשר אחר.}}: "[[כוחא דהיתרא עדיף]]"{{הערה|1=ביטוי זה נאמר מפיו בעשרות דרשות, ונמצא גם מעט בכתביו. למשל ראה בתשובתו שהובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22029&st=&pgnum=96 שו"ת שמע שלמה (ח"ד סוף סי' טז)]; וכן בשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר א כג$ח"א יו"ד סי' כג אות ט|כן}}: "...במקום [[הפסד מרובה]] יש לסמוך על דברי האחרונים שהתירו, ועבדי עובדא בנפשייהו, וקי"ל מעשה רב, וכחא דהיתרא עדיף". וכן במקום נוסף {{מקור|יביע אומר ב או"ח כג$ח"ב או"ח סי' כג אות טז|כן}}: "...כשרבו המתירים, אחרי רבים להטות. וכחא דהיתרא עדיף".}}. מאידך, בהתאם לאותם כללים - בהלכות אחרות הרב עובדיה יוסף מחמיר, ובהן: חשש [[ברכה לבטלה]], [[פאה נכרית]] {{מקור|יביע אומר ה אה"ע ה|יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה ועוד|כן}}, [[זמן רבנו תם]], טלטול ב[[שבת]] במקום שיש [[עירוב]], שאין [[ברכה|לברך]] [[בורא פרי הגפן]] אם היין מהול בהרבה מים (יותר מ-50%), ועוד. | ||
הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות{{הערה|1=ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84255&&page=7 הסכמתו לספר 'מנחת אשר'] {{מקור|מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט|כן}}: "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."}}, ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן. | הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות{{הערה|1=ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84255&&page=7 הסכמתו לספר 'מנחת אשר'] {{מקור|מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט|כן}}: "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."}}, ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
=== המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה === | === המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה === | ||
דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה | {{להשלים}} | ||
* | דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקות רבות: | ||
<ref>הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).</ref>. | * תלמידי ה[[בן איש חי]] הסוברים שיש להורות כדעת הבן איש חי כנגד דעת מרן, לכל הפחות לחומרא. | ||
* [[הרב שלום משאש]] טען שיוצאי מרוקו צריכים להמשיך במנהג אבותיהם, גם נגד דעת מרן. | |||
* רבים מיוצאי תימן סבורים שאף בארץ ישראל הם צריכים להורות כדעת המהריי"צ, ואילו לדעת הרב עובדיה יוסף, דברי מרן השולחן ערוך (מלבד יוצאי דופן) מחייבים את כלל בני ארץ ישראל. | |||
* הרב עובדיה יוסף מכריע פעמים רבות כדעת רוב הפוסקים, ויש הסבורים שיש לתת משקל יתר לפוסקים שנתפרסמו ונחשבו כגדולים יותר{{הערה|הרב יצחק רצאבי (ביחס למהריי"צ{{דרוש מקור}}), והרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי{{דרוש מקור}}.}}. | |||
* פעמים שפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י [[מנהג ירושלים]] (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים - לטענתם - לא היה מנהג אחיד מעולם, ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה<ref>הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).</ref>. | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
פסקיו מקיפים את כל אורחות החיים | {{להשלים}} | ||
פסקיו מקיפים את כל אורחות החיים, כולל בעיות שהתחדשו בעקבות הטכנולוגיה ושיבת ישראל לארצם. להלן דוגמאות בודדות מפסקיו: | |||
* סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה{{דרוש מקור}}. כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, יעויין שם בתשובתו{{דרושה הבהרה}}. | |||
* בעניין צירוף מאכלים שונים ל[[פת הבאה בכיסנין]] ל[[קביעות סעודה]] פוסק שאין לצרף{{דרוש מקור}}. שלא כדעת המגן אברהם{{דרוש מקור}} והאגרות משה{{דרוש מקור}}. | |||
* מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי{{דרוש מקור}}. | |||
* מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים ו/או חומרי תפיחה. | |||
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]]. | |||
==== בענייני [[צניעות]] ==== | |||
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש". | |||
*התיר ב[[שעת הדחק]] ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם [[יצר הרע]] כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד|כן}}. | |||
*התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" {{מקור|יביע אומר ד ג|כן}}. וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד". | |||
*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}. | |||
*אסר בכל תוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות (שיש מחלוקת על חיובן ב[[כיסוי הראש לנשים|כיסוי הראש]]) ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן {{מקור|[- בפאה נכרית]}} שאף בנשואות יש מקילים, גם ברשות הרבים, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}. | |||
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* "[[יביע אומר]]" - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | * "[[יביע אומר]]" - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
* "[[יחווה דעת]]" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי. | * "[[יחווה דעת]]" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי. | ||
* "[[חזון עובדיה]]" - ספרי הלכה על חגים ומועדים: שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; [[הגדה של פסח]]; [[פורים]]; [[ט"ו בשבט]] ו[[ברכות]]; [[ימים נוראים]], [[שבת]] (ארבעה חלקים), [[יום טוב]], [[תעניות]], [[אבלות]], [[פרוזבול]] ועוד. | * "[[חזון עובדיה]]" - ספרי הלכה על חגים ומועדים: שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; [[הגדה של פסח]]; [[פורים]]; [[ט"ו בשבט]] ו[[ברכות]]; [[ימים נוראים]], [[שבת]] (ארבעה חלקים), [[יום טוב]], [[תעניות]], [[אבלות]], [[פרוזבול]] ועוד. | ||
* "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "[[בן איש חי]]" וספר "[[עוד יוסף חי]]", שמונה חלקים. | * "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "[[בן איש חי]]" וספר "[[עוד יוסף חי]]", שמונה חלקים. | ||
* "לוית חן" - הערות על המשנה ברורה הלכות שבת. | * "לוית חן" - הערות על המשנה ברורה הלכות שבת. | ||
* "ענף עץ אבות" - על [[מסכת אבות]]. | * "ענף עץ אבות" - על [[מסכת אבות]]. | ||
* "טהרת הבית" - הלכות [[נדה]], שלושה חלקים. | * "טהרת הבית" - הלכות [[נדה]], שלושה חלקים. | ||
* "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים. | * "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים. | ||
* "משא עובדיה" - בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה. | * "משא עובדיה" - בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה. | ||
| שורה 86: | שורה 103: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.halachayomit.co.il/Default.asp פסק הלכה] | |||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | *[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה] | * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה] | ||
| שורה 94: | שורה 112: | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm מאמר על שיטתו בעניין חגיגת] [[בת מצוה]]. | * [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm מאמר על שיטתו בעניין חגיגת] [[בת מצוה]]. | ||
* {{רמבי"ש|1753}} | * {{רמבי"ש|1753}} | ||
* [http://www.halachayomit.co.il/Default.asp אתר "הלכה יומית"] - בו ניתן למצוא פסקי הלכות של הרב עובדיה יוסף, על כל נושא, בלשון קלה. (נכתבו ע"י נכדו, הרב יעקב ששון). | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||