רבי יום טוב ליפמן הלר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
===ספרים נוספים===
===ספרים נוספים===


בבחרותו חיבר פירוש על הספר "בחינת עולם" לרבי ידעיה הפניני הבדרשי. הפירוש נדפס בפראג 1698 בעילום שמו.  
בבחרותו חיבר פירוש על הספר "בחינת עולם" ל[[רבי ידעיה הפניני]] (הבדרשי). הפירוש נדפס בפראג 1698 בעילום שמו.  
   
   
חיבר הגהות וביאורים לספר "גבעת המורה" לחוקר ר' יוסף ב"ר יצחק הלוי (פראג 1612).
חיבר הגהות וביאורים לספר "גבעת המורה" לחוקר ר' יוסף ב"ר יצחק הלוי (פראג 1612).
   
   
תרגם ספר המוסר "ארחות חיים" ללשון יהודית-גרמנית (פראג (1626).  
תרגם ספר המוסר "[[ארחות חיים]]" ללשון יהודית-גרמנית (פראג (1626).  


חיבר [[פיוט]]י [[סליחות]] על ימי המהומות שהיו בפראג בשנות 1618-20, ועל [[פרעות ת"ח ות"ט]]. פרנסי הקהילות קבלו עליהם לאומרם ב[[יום הכיפורים]] לפני הסליחה "אלהים אל דמי". ר' יי"וט ליפמן סבר שהסיבה לגזרות ת"ח ות"ט היתה הזלזול בכבוד בית הכנסת בדיבורים בשעת התפילה, ולכן תיקן "[[מי שברך]]" לשומרים לשונם מלדבר בשעת התפילה.
חיבר [[פיוט]]י [[סליחות]] על ימי המהומות שהיו בפראג בשנות 1618-20, ועל [[פרעות ת"ח ות"ט]]. פרנסי הקהילות קבלו עליהם לאומרם ב[[יום הכיפורים]] לפני הסליחה "אלהים אל דמי". ר' יי"וט ליפמן סבר שהסיבה לגזרות ת"ח ות"ט היתה הזלזול בכבוד בית הכנסת בדיבורים בשעת התפילה, ולכן תיקן "[[מי שברך]]" לשומרים לשונם מלדבר בשעת התפילה.
==לקריאה נסופת==
==לקריאה נסופת==
*אייזנשטיין, '''אוצר ישראל'''.  
*אייזנשטיין, '''אוצר ישראל'''.  
15,330

עריכות

תפריט ניווט