רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף

הגר"א התנגד ל[[החסידות|חסידות]] וראה אותה כ[[מינות]]{{הערה|1=כך מובא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.A4.D7.95.D7.9C.D7.9E.D7.95.D7.A1_.D7.94.D7.A8.D7.90.D7.A9.D7.95.D7.9F בשם ספר 'זמיר עריצים וחרבות צורים'] בשם הגר"א.}}, כתנועה מעוותת ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]]{{הערה|ראה להלן (מספר 1) מאגרתו של הגר"א.}}. בשנת תקל"ב מופיעה חתימת הגר"א על [[חרם]] קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א הטיל הגר"א פעם נוספת חרם על החסידות. במסגרת החרם הורה לשרוף בפומבי את הספר "[[צוואת הריב"ש]]"{{דרוש מקור}}. מקובל<ref>בעל התניא, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרתו] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=112 עמ' צה], אך ראה בהערות להלן שיש הטוענים שאגרת זו מזוייפת). סיפור זה [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shneor-2.htm הובא במאמר] מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]]; [http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/kahana7-2.htm ספר החסידדות, אברהם כהנא, ורשא תרפ"ב]; ועוד.</ref> שהגר"א אף סירב לפגוש את [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] (בעל [[פרי הארץ]]) ותלמידו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] (בעל ה[[תניא (ספר)|תניא]] ו[[אדמו"ר]] המייסד של [[חסידות חב"ד]]), אך יש הטוענים שמקור שמועה זו בטעות{{הערה|1=הרב דוד קמנצקי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46427&st=&pgnum=779 ישורון כ"א עמ' תשעט], וראה עוד בהערה להלן.}}.

ניתן לסווג את סיבות התנגדותו של הגר"א לתנועת החסידות לכמה נימוקים<ref>ראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות]. כמו כן, ראה בהרחבה ב[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1969436&forum_id=771 מאמר 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' - מתוך פורום 'בחדרי חרדים'], שהובאו נימוקים שונים ודנו על משקלם.

# '''היחס בין הבורא לעולמו.''' הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו<ref>עפ"י {{מקור|משלי ל, יג}}.</ref>, ומילין לצד עילאה ימללו<ref> עפ"י {{מקור|דניאל ז, כה}}.</ref>: אלה אלהיך ישראל<ref>עפ"י {{מקור|שמות לב, ח}}.</ref> כל עץ וכל אבן, והם [[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה|מגלים פנים בתורה שלא כהלכה]] בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' {{מקור|יחזקאל ג, יב|כן}}, ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' {{מקור|נחמיה ט, ו|כן}}". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים ה[[קבלה|קבליים]]: "[[צמצום]]" ו"[[העלאת ניצוצות]]"<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה. וראה גם ב[http://www.chabadlibrary.org/shiurim/3/shiur246.doc דף עזר - מטעם חסידי חב"ד] (אלא שעיקר טענתם שהגר"ח סבר בזה כבעל התניא, ולא כרבו הגר"א, נדחתה ע"י הגר"ח עצמו בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שאין סתירה בין דברי האר"י והגר"א).</ref>, וראה בה [[אפיקורוס|אפיקורסות]] גמורה<ref>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בעל התניא במכתב ([http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf אגרות בעל התניא] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=114&hilite= עמ' צז]), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י, עמ' רכד|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 1023-1024, ונזכר ג"כ בעמ' 885 סוף הערה 3|כן}}.{{ש}}

בוויקיפדיה נכתב: "''ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות [[אפיקורס|אפיקורסיות]] ו[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3447 אנטינומיות] מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.''" – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית.</ref>.

# '''מרכזיות [[תלמוד תורה]].''' הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, ובקרו מאד את החסידות שביכרה<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. {{מקור|אגב, הרב משה צוריאל שליט"א מוסיף: "פשיטא שלא לכך התכוון בעל התניא", אע"פ שהציטוט מפורש, ודברים דומים נמצאים במקומות נוספים בכתביו.|כן}}</ref> את ה[[תפילה]], רגשי ה[[דבקות]] וקיום ה[[מצוות]] על פני לימוד תורה<ref>ראה בספר [[נפש החיים]] {{מקור|בשער ד בהרחבה, ובפרקים שלפניו|כן}}. כמו כן, ראה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 951-965|כן}} ובספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י עמ' רכז|כן}} ובמקורות שהובאו בספרים אלו.</ref>. יש הטוענים<ref>ראה במקורות להלן; וכן מובא בוויקיפדיה בשם שמעון דובנוב{{דרוש מקור}}.</ref> שבזה איימה החסידות על התשתית של היהדות - בעיני הגר"א ותלמידיו - בהעמידה את ה[[רגש]] לפני ה[[שכל]]<ref>וראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות] (שהוזכרה לעיל).</ref>, בנוסף לחשש שמדובר ב[[משיח שקר|תנועה משיחית]] פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות {{מקור|וראה להלן|כן}}.

יש מגדולי בעלי החסידות לדורותיהם שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך ש[[עדים]] נאמנים [[עדות|העידו]] בפניו עדויות לא מדוייקות<ref>בעל התניא, ב[[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרת הנ"ל] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=113 עמ' צו]{{מקור|, ד"ה ובאמת אנו)}} כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו". אלא שיש הטוענים שאיגרת זו מזוייפת ואין לייחסה לבעל התניא (הרב דוד קמנצקי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=781 ישורון חלק כ עמ' תשפז] הערה 7; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46427&st=&pgnum=778 שם חלק כא עמ' תשעח] הערה 10). וראה עוד בהערה לעיל.</ref>.