רבי עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:Raka.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[תמונה:Raka.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''רבי עקיבא איגר''' ('''רעק"א''' או '''רע"א''')  היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אירופה]].
'''רבי עקיבא גינז איגר''' ('''רעק"א''' או '''רע"א''')  היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אירופה]].
נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה איגר. בשנת תקע"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פוזן (פוזנן או פוזנא), למרות התנגדותם העזה של הרפורמים. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שהתלמיד הבין לפחות כמה קושיות בודדות של רעק"א{{דרוש מקור}}. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות.  כתב גם את החיבור '''גליון הש"ס''' ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר '''[[שו"ת|תשובות]] רבי עקיבא איגר''', המחולק לשלושה חלקים- קמא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים.כמו כן, כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. לר' עיקבא וגליכקא אשתטו נולדו שבעה עשר בנים ובנות, ביניהם בנו [[רבי שלמה איגר]]- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא [[רבי יהודה לייב איגר]] (ר' לייבלה איגר), מחשובי [[אדמו"ר]]י בית קוצק (על אף כי רעק"א עצמו היה מתנגד גדול ל[[החסידות|חסידות]], וכן בנו מהרש"א, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו להניאו מכך, אולם לא הצליחו למשוך את ידו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר), ובתו שנישאה ל[[רבי משה סופר]], "החתם סופר"- מגדולי הפוסקים.  
נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה גינז. בשנת תקע"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פוזן (פוזנן או פוזנא), למרות התנגדותם העזה של הרפורמים. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שהתלמיד הבין לפחות כמה קושיות בודדות של רעק"א{{דרוש מקור}}. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות.  כתב גם את החיבור '''גליון הש"ס''' ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר '''[[שו"ת|תשובות]] רבי עקיבא איגר''', המחולק לשלושה חלקים- קמא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים.כמו כן, כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. לר' עיקבא וגליכקא אשתטו נולדו שבעה עשר בנים ובנות, ביניהם בנו [[רבי שלמה איגר]]- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא [[רבי יהודה לייב איגר]] (ר' לייבלה איגר), מחשובי [[אדמו"ר]]י בית קוצק (על אף כי רעק"א עצמו היה מתנגד גדול ל[[החסידות|חסידות]], וכן בנו ר' שלמה, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו להניאו מכך, אולם לא הצליחו למשוך את ידו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר), ובתו שנישאה ל[[רבי משה סופר]], "החתם סופר"- מגדולי הפוסקים.  


מתלמידיו: [[הרב אליהו גוטמכר]] מגריידיץ, [[הרב צבי הירש קלישר]] מטהורן ועוד.  
מתלמידיו: [[הרב אליהו גוטמכר]] מגריידיץ, [[הרב צבי הירש קלישר]] מטהורן ועוד.  
[[תמונה:Ra'aka.jpg|שמאל|ממוזער|200px| שער תשובות רעק"א תניינא י-ם תשכ"ח]]
==ספריו==
==ספריו==
[[תמונה:Ra'aka.jpg|שמאל|ממוזער|200px| שער תשובות רעק"א תניינא י-ם תשכ"ח]]
{{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}}
{{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}}
*גיליון הש"ס - הגהות והערות על הש"ס, נדפס בשולי ש"ס וילנה
*גיליון הש"ס - הגהות והערות על הש"ס, נדפס בשולי ש"ס וילנה
שורה 47: שורה 47:
* "רבי עקיבא איגר זה סולת נקיה, אסור להתווכח" ([[הרב אברהם שפירא]], "אמרי שפר" עמ' שלו-שלז).  
* "רבי עקיבא איגר זה סולת נקיה, אסור להתווכח" ([[הרב אברהם שפירא]], "אמרי שפר" עמ' שלו-שלז).  
* "מי שמתרץ קושיא של רבי עקיבא איגר- סימן שהוא [[עם הארץ]]" (בשם [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]]).  
* "מי שמתרץ קושיא של רבי עקיבא איגר- סימן שהוא [[עם הארץ]]" (בשם [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]]).  
 
==לקריאה נוספת==
* '''מאורן של ישראל'''- שני כרכים
* '''חוט המשולש'''
{{מפרשי השולחן ערוך}}
{{מפרשי השולחן ערוך}}


15,330

עריכות

תפריט ניווט