הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 74: שורה 74:
== מספריו ==
== מספריו ==


הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של [[הרב עמיאל שטרנברג]] העובר על הספרים.
הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג העובר על הספרים:


להלן רשימת ספרים של סיכומי שיעוריו:
* '''לאמונת עתנו''' - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס. עד כה יצאו לאור עשרה כרכים (ומפתח לספרי הרב טאו):
* '''לאמונת עתנו''' - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס. עד כה יצאו לאור עשרה כרכים (ומפתח לספרי הרב טאו):
@ '''פרקים בהלכות ציבור''' - בירור רעיוני בענייני הדור והתקופה.
** '''פרקים בהלכות ציבור''' - בירור רעיוני בענייני הדור והתקופה.
@ כנ"ל.
** כנ"ל.
@ '''בין קודש לחול''' - חלקו הראשון של הספר מכיל מאמרים העוסקים בענייני [[תלמוד תורה]] ומהווים מערכה שלמה על הגישה היחס ללימוד תורה בדורנו{{הערה|הכרך כולל מאמרים בנושאים: [[מסירות נפש]] ללימוד תורה; הבנת המושג "[[כלל ישראל]]", ומתוכו הבנת ערכה של תורה {{מקור|(כסיגנון}} [[הרצי"ה]]{{מקור|: "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך: "ונתן לנו את תורתו".}}; תפקידם של [[תלמידי חכמים]] ו[[רבנים]] בבניין האומה; העיסוק בחכמת ה[[קבלה]]; ועוד.}}; חלקו השני של הספר עוסק בהתמודדות עם רבות מתופעות התרבות המערבית המטריאליסטית השולטת בזמנינו.{{ש}}בכרך זה נוסף גם המאמר "'''זכרו ראשונות'''" שיצא קודם לכן בחוברת נפרדת, והוא עוסק בגישה למאבקים על שלימות הארץ, והוא מהוה המשך לכרכים הראשונים של הסדרה.
** '''בין קודש לחול''' - חלקו הראשון של הספר מכיל מאמרים העוסקים בענייני [[תלמוד תורה]] ומהווים מערכה שלמה על הגישה היחס ללימוד תורה בדורנו{{הערה|הכרך כולל מאמרים בנושאים: [[מסירות נפש]] ללימוד תורה; הבנת המושג "[[כלל ישראל]]", ומתוכו הבנת ערכה של תורה {{מקור|(כסיגנון}} [[הרצי"ה]]{{מקור|: "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך: "ונתן לנו את תורתו".}}; תפקידם של [[תלמידי חכמים]] ו[[רבנים]] בבניין האומה; העיסוק בחכמת ה[[קבלה]]; ועוד.}}; חלקו השני של הספר עוסק בהתמודדות עם רבות מתופעות התרבות המערבית המטריאליסטית השולטת בזמנינו.{{ש}}בכרך זה נוסף גם המאמר "'''זכרו ראשונות'''" שיצא קודם לכן בחוברת נפרדת, והוא עוסק בגישה למאבקים על שלימות הארץ, והוא מהוה המשך לכרכים הראשונים של הסדרה.
@ '''אוזר ישראל בגבורה''' - בענייני [[מלחמה|מלחמות]] [[עם ישראל|ישראל]] והמוסריות.
** '''אוזר ישראל בגבורה''' - בענייני [[מלחמה|מלחמות]] [[עם ישראל|ישראל]] והמוסריות.
@ '''זכור ברית אברהם''' - פירוש ל[[עקדת יצחק|עקידה]] ב[[סידור]] [[עולת ראי"ה]].
** '''זכור ברית אברהם''' - פירוש ל[[עקדת יצחק|עקידה]] ב[[סידור]] [[עולת ראי"ה]].
@ '''ראשונים כמלאכים''' - סידרת שיעורים ב[[עין אי"ה]] על סוגית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת נה ב$שבת נה:}}{{מקור|-}}{{מקור|בבלי:שבת נו א$נו.}}{{מקור|)}} המבררת את ענקיותם של גדולי האומה, ואת הסדר הנכון בלימוד [[תורה שבכתב]].
** '''ראשונים כמלאכים''' - סידרת שיעורים ב[[עין אי"ה]] על סוגית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת נה ב$שבת נה:}}{{מקור|-}}{{מקור|בבלי:שבת נו א$נו.}}{{מקור|)}} המבררת את ענקיותם של גדולי האומה, ואת הסדר הנכון בלימוד [[תורה שבכתב]].
@ '''העוז והענווה''' - סדרת שיעורים ב[[עין אי"ה]] בסוגיית "יען כי גבהו בנות ציון" {{מקור|בבלי:שבת סב ב$שבת סב:|כן}}, המהווים ניתוח מוסרי של כוח הדמיון למעלותיו ולחסרונותיו והשפעותיהם על היחיד והציבור, ושל  מידת ה[[גאוה]] - הערכה חיצונית של האדם את עצמו - והשלכותיה על היחיד, על החברה ועל האומה.
** '''העוז והענווה''' - סדרת שיעורים ב[[עין אי"ה]] בסוגיית "יען כי גבהו בנות ציון" {{מקור|בבלי:שבת סב ב$שבת סב:|כן}}, המהווים ניתוח מוסרי של כוח הדמיון למעלותיו ולחסרונותיו והשפעותיהם על היחיד והציבור, ושל  מידת ה[[גאוה]] - הערכה חיצונית של האדם את עצמו - והשלכותיה על היחיד, על החברה ועל האומה.
@ '''אעירה שחר''' - הסבר תהליכי ה[[גאולה]] שנמשלה ליקיצה מתרדמה עפ"י סדרי היקיצה של האדם.
** '''אעירה שחר''' - הסבר תהליכי ה[[גאולה]] שנמשלה ליקיצה מתרדמה עפ"י סדרי היקיצה של האדם.
@ '''כן עשה [[הלל]]''' - שיעורים בעין אי"ה בסוגיית "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל" {{מקור|בבלי:שבת ל ב$שבת ל:|כן}}, המבררים את מעלת מידת הענווה האמיתית, מקורה הפנימי ויכולותיה המעשיות, לעומת ענווה שיטחית וחיצונית.
** '''כן עשה [[הלל]]''' - שיעורים בעין אי"ה בסוגיית "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל" {{מקור|בבלי:שבת ל ב$שבת ל:|כן}}, המבררים את מעלת מידת הענווה האמיתית, מקורה הפנימי ויכולותיה המעשיות, לעומת ענווה שיטחית וחיצונית.
@ '''חסדך ליודעך''' - שיעורים בעין אי"ה על סיפורו של [[רשב"י]] {{מקור|בבלי:שבת לג ב$שבת לג:|כן}}, העוסקים בלימוד על ענייני פנימיות התורה, מעלתם, קדושתם, השפעתם על הלומד אותם בטהרה ומבטם על העולם וחולשותיו ועל תיקונו השלם{{הערה|1=ראה [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%F9%F8%E9%20%FA%F9%F2%E2%20&id=678 נתקבלו במערכת] (מאת [[הרב יואל קטן]]): "הכרך ה'עשירי קודש' מסדרת ספרי 'לאמונת עתנו' הכוללים את שיעוריו המיוחדים של הרב טאו שליט"א, רבם של רבני ישיבת 'הר המור' ובנותיה, עוסק בתורת הנסתר, ומעמיק ומרחיב בדברי מרן הראי"ה שעיקרם פרושׂ על פני כתריסר עמודים בכרך הראשון של הספר 'עין אי"ה' על מסכת שבת. בל"ו פרקים מבוארים ומורחבים דברי מרן הרב זצ"ל סביב סיפור בריחתם של רשב"י ובנו למערה, ומנסים לצייר לנו את היחס הנכון בין החכמה האלוקית העליונה האידאלית לבין התגשמותה והתבטאותה בעולם שלנו. הטוב והרע, הצדיקות והרשע, האידיאל והמציאות, ועוד ניגודים הקיימים בעולם, נידונים בספר זה בכובד ראש ובעמקות, כדרכו של הרב טאו שליט"א. העריכה המוקפדת של תלמידו הרב יאיר דיאמנט, עם המקורות וההערות שהוסיף בסוף הספר, מביאים ללומד דבר שלם ונקי, ואם כי אינה דומה שמיעה לקריאה – תורת הרב טאו בביאור דברי הראי"ה מונחת בסדרת ספרים זו לפני הרבים, גם אלו שמחוץ למעגלי 'ישיבות הקו', וכל הרוצה יבוא וילמד. במקביל יצאה לאור חוברת ובה מפתח ערכים למובאות בכתבי הרב זצ"ל בעשרת כרכי 'לאמונת עתנו', שתועלתה מובנת מאליה."}}.
** '''חסדך ליודעך''' - שיעורים בעין אי"ה על סיפורו של [[רשב"י]] {{מקור|בבלי:שבת לג ב$שבת לג:|כן}}, העוסקים בלימוד על ענייני פנימיות התורה, מעלתם, קדושתם, השפעתם על הלומד אותם בטהרה ומבטם על העולם וחולשותיו ועל תיקונו השלם{{הערה|1=ראה [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%F9%F8%E9%20%FA%F9%F2%E2%20&id=678 נתקבלו במערכת] (מאת [[הרב יואל קטן]]): "הכרך ה'עשירי קודש' מסדרת ספרי 'לאמונת עתנו' הכוללים את שיעוריו המיוחדים של הרב טאו שליט"א, רבם של רבני ישיבת 'הר המור' ובנותיה, עוסק בתורת הנסתר, ומעמיק ומרחיב בדברי מרן הראי"ה שעיקרם פרושׂ על פני כתריסר עמודים בכרך הראשון של הספר 'עין אי"ה' על מסכת שבת. בל"ו פרקים מבוארים ומורחבים דברי מרן הרב זצ"ל סביב סיפור בריחתם של רשב"י ובנו למערה, ומנסים לצייר לנו את היחס הנכון בין החכמה האלוקית העליונה האידאלית לבין התגשמותה והתבטאותה בעולם שלנו. הטוב והרע, הצדיקות והרשע, האידיאל והמציאות, ועוד ניגודים הקיימים בעולם, נידונים בספר זה בכובד ראש ובעמקות, כדרכו של הרב טאו שליט"א. העריכה המוקפדת של תלמידו הרב יאיר דיאמנט, עם המקורות וההערות שהוסיף בסוף הספר, מביאים ללומד דבר שלם ונקי, ואם כי אינה דומה שמיעה לקריאה – תורת הרב טאו בביאור דברי הראי"ה מונחת בסדרת ספרים זו לפני הרבים, גם אלו שמחוץ למעגלי 'ישיבות הקו', וכל הרוצה יבוא וילמד. במקביל יצאה לאור חוברת ובה מפתח ערכים למובאות בכתבי הרב זצ"ל בעשרת כרכי 'לאמונת עתנו', שתועלתה מובנת מאליה."}}.
@ '''הנה ימים באים'''- בירורים בציפיית הישועה.  
** '''הנה ימים באים'''- בירורים בציפיית הישועה.  
* '''סולו המסילה''' - התודעה הלאומית הישראלית כיסוד ב[[הלכות ציבור]]. ספר זה הוא ליקוטי פסקאות משיעוריו (בעיקר מהספר 'לאמונת עתנו' אך גם ממקומות אחרים<ref>מקצתם לא פורסמו כלל ומקצתם פורסמו בבמות אחרות (ראה "כי עין בעין יראו" עמ' קח-קמט; בספר 'אחים יקרים: קורות המחתרת היהודית', מאת חגי סגל, עמ' 217-216; בעיתון נקודה{{דרוש מקור}}; בביטאון 'ארצי' גיליון ה, חורף תשנ"א; ועוד).</ref>) שנערכו ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א.
* '''סולו המסילה''' - התודעה הלאומית הישראלית כיסוד ב[[הלכות ציבור]]. ספר זה הוא ליקוטי פסקאות משיעוריו (בעיקר מהספר 'לאמונת עתנו' אך גם ממקומות אחרים<ref>מקצתם לא פורסמו כלל ומקצתם פורסמו בבמות אחרות (ראה "כי עין בעין יראו" עמ' קח-קמט; בספר 'אחים יקרים: קורות המחתרת היהודית', מאת חגי סגל, עמ' 217-216; בעיתון נקודה{{דרוש מקור}}; בביטאון 'ארצי' גיליון ה, חורף תשנ"א; ועוד).</ref>) שנערכו ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א.
* '''צדיק באמונתו יחיה''' - נכתב ונערך ע"י הרב נתנאל אלישיב שליט"א. הספר מטפל בגישה ללימוד תורה עפ"י ה[[מסורת]] של עם ישראל (לעומת גישות נוכריות כ[[ביקורת המקרא]] ו"תנ"ך בגובה בעינים") ואת הערך של תקופת הילדות האישית והלאומית וטהרתה.{{ש}}{{מקור|(חלקים מספר זה יצאו לראשונה בחוברת "צדיק באמונתו יחיה"<ref>מהד' ירושלים, חנוכה תשס"ב.</ref>. חוברת זו עוררה פולמוס ציבורי רחב<ref>לדוגמא ר' עלון שבות - בוגרים, גליון יז; [http://hazofe.co.il/web/mador.asp?Modul=24&kod=132&kod_gilon=1130 כמה מהמאמרים שהתפרסמו בענין בעיתון הצופה]; [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/851mamar.htm מאמר מאת הרב משה ליכטנשטיין שליט"א]; [http://209.85.129.132/search?q=cache:fe4oh5a4Yb4J:www.herzog.ac.il/vtc/0071061.doc+%22%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%90%D7%95%22&cd=32&hl=iw&ct=clnk&gl=il מאמר מאת שאול שיף]; ועוד.</ref> בענין הגישה ללימוד}} [[תורה שבכתב]] {{מקור|וסיפורי המקרא).}}
* '''צדיק באמונתו יחיה''' - נכתב ונערך ע"י הרב נתנאל אלישיב שליט"א. הספר מטפל בגישה ללימוד תורה עפ"י ה[[מסורת]] של עם ישראל (לעומת גישות נוכריות כ[[ביקורת המקרא]] ו"תנ"ך בגובה בעינים") ואת הערך של תקופת הילדות האישית והלאומית וטהרתה.{{ש}}{{מקור|(חלקים מספר זה יצאו לראשונה בחוברת "צדיק באמונתו יחיה"<ref>מהד' ירושלים, חנוכה תשס"ב.</ref>. חוברת זו עוררה פולמוס ציבורי רחב<ref>לדוגמא ר' עלון שבות - בוגרים, גליון יז; [http://hazofe.co.il/web/mador.asp?Modul=24&kod=132&kod_gilon=1130 כמה מהמאמרים שהתפרסמו בענין בעיתון הצופה]; [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/851mamar.htm מאמר מאת הרב משה ליכטנשטיין שליט"א]; [http://209.85.129.132/search?q=cache:fe4oh5a4Yb4J:www.herzog.ac.il/vtc/0071061.doc+%22%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%90%D7%95%22&cd=32&hl=iw&ct=clnk&gl=il מאמר מאת שאול שיף]; ועוד.</ref> בענין הגישה ללימוד}} [[תורה שבכתב]] {{מקור|וסיפורי המקרא).}}
שורה 95: שורה 94:
* '''צדקה תרומם גוי'''- על עניינה של ה[[צדקה]]
* '''צדקה תרומם גוי'''- על עניינה של ה[[צדקה]]
* '''הארת התשובה והגאולה'''- "ערכם של הרהורי תשובה ביחיד ובאומה".  
* '''הארת התשובה והגאולה'''- "ערכם של הרהורי תשובה ביחיד ובאומה".  
 
* '''הקודש והמקדדש'''- חוברת בענייני [[בין המיצרים]]
=== מאמרים נוספים ===
=== מאמרים נוספים ===


15,330

עריכות

תפריט ניווט