יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 194 בתים ,  17 ביולי 2013
שורה 217: שורה 217:
החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות.
החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות.


* לפי המדרש: "אמר להם יוסף: 'לא כך אמרתם - שאחיו של זה מת? אני אקראנו ויבא אצלכם!',והיה קורא: 'יוסף בן יעקב, בוא אצלי! יוסף בן יעקב, בוא אצלי!'. והיו מסתכלין בארבע פינות הבית - אמר להם: 'מה אתם רואים?! אני יוסף אחיכם!'. מיד פרחה נשמתן, שנאמר " וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בראשית מ"ה, ג),ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם המילה. (בראשית רבה צ"ג, ח'). הרעיון שיוסף הראה לאחיו את מילתו כראיה לכך שהוא אחיהם שנימול כמותם,  מבוסס כפי הנראה על בקשתו של יוסף בפסוק הסמוך לפסוק המצוטט בדרשה: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי" (שם, ד) ועל הדגש כי אכן אחיו התקרבו אליו, לפני שיוסף חזר בשנית על כך שהוא אחיהם "וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם" (שם).<br />החוקר טוען כי לפי הממצאים הארכיאולוגיים והתיאורים ההיסטוריים ה[[מילה (ניתוח)|מילה]] היתה נפוצה מאוד במצרים.  במצרים נמצאו תמונות ופסלים של גברים נימולים, ואף תבליטים המראים את מעשה המילה עצמו. כמה מן החנוטים נבדקו, ונמצא שהיו נימולים. ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] מתאר את המילה כמנהגה של מצרים.<br />
* לפי המדרש: "אמר להם יוסף: 'לא כך אמרתם - שאחיו של זה מת? אני אקראנו ויבא אצלכם!',והיה קורא: 'יוסף בן יעקב, בוא אצלי! יוסף בן יעקב, בוא אצלי!'. והיו מסתכלין בארבע פינות הבית - אמר להם: 'מה אתם רואים?! אני יוסף אחיכם!'. מיד פרחה נשמתן, שנאמר " וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בראשית מ"ה, ג),ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם המילה. (בראשית רבה צ"ג, ח'). הרעיון שיוסף הראה לאחיו את מילתו כראיה לכך שהוא אחיהם שנימול כמותם,  מבוסס כפי הנראה על בקשתו של יוסף בפסוק הסמוך לפסוק המצוטט בדרשה: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי" (שם, ד) ועל הדגש כי אכן אחיו התקרבו אליו, לפני שיוסף חזר בשנית על כך שהוא אחיהם "וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם" (שם).<br />החוקר טוען כי לפי הממצאים הארכיאולוגיים והתיאורים ההיסטוריים ה[[מילה (ניתוח)|מילה]] היתה נפוצה מאוד במצרים.  במצרים נמצאו תמונות ופסלים של גברים נימולים, ואף תבליטים המראים את מעשה המילה עצמו. כמה מן החנוטים נבדקו, ונמצא שהיו נימולים. ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] מתאר את המילה כמנהגה של מצרים.<br /> [ואולם יש לציין, ש[[חז"ל]] ב[[מדרש]] [[בראשית רבה]]<ref>צ"ג ד'</ref> אמרו שיוסף בהיותו משנה למלך, לימד את המצריים למול].
:לפיכך, המדרש לפיו  הוכיח יוסף את זהותו לאחיו על ידי הצגת המילה בגופו לעומת העדרה אצל המצרים טעונה הבהרה.
:לפיכך, המדרש לפיו  הוכיח יוסף את זהותו לאחיו על ידי הצגת המילה בגופו לעומת העדרה אצל המצרים טעונה הבהרה.
* טענה נוספת, מלך מצרים נטה לקבל את הסברו של יוסף [[חלום#חלומות פרעה - מהווי שליטה|בשל התוצאה של יישום תוכניתו]]:  אדמות מצרים יהיו לו והמצרים  לא יהיו יותר בעלי אדמות.  
* טענה נוספת, מלך מצרים נטה לקבל את הסברו של יוסף [[חלום#חלומות פרעה - מהווי שליטה|בשל התוצאה של יישום תוכניתו]]:  אדמות מצרים יהיו לו והמצרים  לא יהיו יותר בעלי אדמות.  
מבוקר
1,662

עריכות

תפריט ניווט