15,330
עריכות
הרב משה שמואל שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב משה שמואל שפירא''' היה ראש ישיבת באר יעקב. ==תולדות חייו== נולד בי"ט באב תרע"ז במינ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
למד אצל דודו ר' שלה הילפרין שכיהן אף הוא כאב"ד ביאליסטוק, וכן בישיבה המקומית אצל ר' לייב יוכט. בחורף תרצ"ג החל ללמוד ב[[ישיבת אהל תורה]] בברנוביץ' אצל [[רבי אלחנן וסרמן]] ו[[רבי דוד רפפורט]]. בשנת תרצ"ו עבר ללמוד ב[[ישיבת מיר]], שם צורף על ידי המגיח [[רבי ירוחם ליבוביץ']] לקבוצת התלמידים המבוגרים בישיבה, ביניהם [[רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]] ו[[רבי אריה לייב מאלין]], על אף שהיה צעיר מהם בכחמש עשרה שנה. בסוף שנת תרצ"ח קיבל צו גיוס לצבא הפולני, ולכן עלה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע בערב [[ראש השנה]] של שנת תרצ"ט. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], שם העביר "חבורות" לתלמידים צעירים, יחד עם [[רבי שמואל רוזובסקי]]. בשנת תש"א הגיע לא"י בן דודו [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק (הגרי"ז). בשנת תש"ג הגיע הרב שפירא ללמוד מפיו. בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, יחד עם החברותא שלו, [[הרב נח שימנוביץ]]. בסוף אותה שנה התבקש על ידי אביו שהתגורר בתל אביב לחזור לישיבת לומז'ה על מנת שיהיה קרוב אליו, אך המשיך לנסוע פעם בשבוע לירושלים על מנת ללמוד מפי הגרי"ז. בתחילת שנת תש"ו נשא את בתו של ר' אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "סית יוסף" במזריטש ובתל אביב. הוא עבר ללמוד ב"[[כולל]] חזון איש" ב[[בני ברק]]. בקיץ של אותה השנה החל להעביר שיעורים ב[[ישיבת קול תורה]]. בשנת תש"ז חזר לבני ברק בעקבות המצב הבטחוני הקשה בירושלים, ושב ללמוד אצל ה[[חזון איש]] ולאחר מכן בכולל של [[ישיבת סלבודקה]] בעיר, שם שימש גם כ[[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] וכשליח ציבור בימים הנוראים. | למד אצל דודו ר' שלה הילפרין שכיהן אף הוא כאב"ד ביאליסטוק, וכן בישיבה המקומית אצל ר' לייב יוכט. בחורף תרצ"ג החל ללמוד ב[[ישיבת אהל תורה]] בברנוביץ' אצל [[רבי אלחנן וסרמן]] ו[[רבי דוד רפפורט]]. בשנת תרצ"ו עבר ללמוד ב[[ישיבת מיר]], שם צורף על ידי המגיח [[רבי ירוחם ליבוביץ']] לקבוצת התלמידים המבוגרים בישיבה, ביניהם [[רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]] ו[[רבי אריה לייב מאלין]], על אף שהיה צעיר מהם בכחמש עשרה שנה. בסוף שנת תרצ"ח קיבל צו גיוס לצבא הפולני, ולכן עלה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע בערב [[ראש השנה]] של שנת תרצ"ט. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], שם העביר "חבורות" לתלמידים צעירים, יחד עם [[רבי שמואל רוזובסקי]]. בשנת תש"א הגיע לא"י בן דודו [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק (הגרי"ז). בשנת תש"ג הגיע הרב שפירא ללמוד מפיו. בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, יחד עם החברותא שלו, [[הרב נח שימנוביץ]]. בסוף אותה שנה התבקש על ידי אביו שהתגורר בתל אביב לחזור לישיבת לומז'ה על מנת שיהיה קרוב אליו, אך המשיך לנסוע פעם בשבוע לירושלים על מנת ללמוד מפי הגרי"ז. בתחילת שנת תש"ו נשא את בתו של ר' אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "סית יוסף" במזריטש ובתל אביב. הוא עבר ללמוד ב"[[כולל]] חזון איש" ב[[בני ברק]]. בקיץ של אותה השנה החל להעביר שיעורים ב[[ישיבת קול תורה]]. בשנת תש"ז חזר לבני ברק בעקבות המצב הבטחוני הקשה בירושלים, ושב ללמוד אצל ה[[חזון איש]] ולאחר מכן בכולל של [[ישיבת סלבודקה]] בעיר, שם שימש גם כ[[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] וכשליח ציבור בימים הנוראים. | ||
בשנת תש"ט הוקמה ישיבה במושבה "באר יעקב" הסמוכה לרמלה, כאשר כראש הישיבה שימש [[הרב אפרים בורודיאנסקי]] וכמשגיח שימש [[הרב שלמה וולבה]]. הרב בורודיאנסקי עזב את ראשות הישיבה תוך זמן קצר, ותחתיו מינה החזון איש את הרב שפירא, שכיהן מאז ועד לפטירתו. בשנת תשי"ב התמנה גם כרב המושבה, אולם משראה כי תפקיד הרבנות גורע מתפקידו כראש ישיבה, פרש מכהונת רב המושבה. הוא הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (לאחר הפצרות מרובות מצד [[הרב יחזקאל סרנא]] ועוד), אך תמיד ציין כי ישיבות המועצה מקשות על תפקודו כראש ישיבה. בהמשך פרש מאגדות ישראל והצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות "ועד הישיבות" וחבר הועד הפועל שלו (יחד עם [רבי פנחס מנחם אלתר]], [[רבי שלום נח ברזובסקי]] ו[[רבי ברוך שמעון שניאורסון]]). | בשנת תש"ט הוקמה ישיבה במושבה "באר יעקב" הסמוכה לרמלה, כאשר כראש הישיבה שימש [[הרב אפרים בורודיאנסקי]] וכמשגיח שימש [[הרב שלמה וולבה]]. הרב בורודיאנסקי עזב את ראשות הישיבה תוך זמן קצר, ותחתיו מינה החזון איש את הרב שפירא, שכיהן מאז ועד לפטירתו. בשנת תשי"ב התמנה גם כרב המושבה, אולם משראה כי תפקיד הרבנות גורע מתפקידו כראש ישיבה, פרש מכהונת רב המושבה. הוא הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (לאחר הפצרות מרובות מצד [[הרב יחזקאל סרנא]] ועוד), אך תמיד ציין כי ישיבות המועצה מקשות על תפקודו כראש ישיבה. בהמשך פרש מאגדות ישראל והצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות "ועד הישיבות" וחבר הועד הפועל שלו (יחד עם [[רבי פנחס מנחם אלתר]], [[רבי שלום נח ברזובסקי]] ו[[רבי ברוך שמעון שניאורסון]]). | ||
נפטר בגיל 89 בא' ב[[אייר]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות בבני ברק. בנו, [[הרב דוד שפירא]] מכהן כראש הישיבה תחתיו. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''קונטרס הביאורים'''- שיעורים על הש"ס | * '''קונטרס הביאורים'''- שיעורים על הש"ס | ||