הרב יעקב ניסן רוזנטל: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, [[הרב אברהם דוד רוזנטל]], דיין בבית דינו של [[הרב צבי פסח פרנק]] ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של '[[ישיבת עץ חיים]]', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת לפני באופן קבוע לפני [[הנץ החמה]] [[קצות החושן]], וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי [[הגר"א]] על [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]]. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני [[הרב קוק]], שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]], ובגיל 17 היה נוהג לנסוע ל[[חזון איש]] ב[[בני ברק]] ולדבר איתו על [[מסכת ערכין]]. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם [[הרב יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת [[הרב מרדכי שמואל קרול]], רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א ל[[דיין]] בביה"ד ב[[צפת]], בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה ל[[אב בית דין]]. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.   

נפטר בי"ז ב[[אייר]] תש"ע, ונקר למחרת ב[[ל"ג בעומר]] בחלקת הילדים בבית העלמין בחיפה. על פי בקשתו, הלוויתו וקבורתו נעשו על פי מנהג ירושלים.