מבוקר
1,662
עריכות
הצופן התנכ"י: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספה
(הוספה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי ה[[תנ"ך]], ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים. | על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי ה[[תנ"ך]], ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים. | ||
=== רקע היסטורי === | ===רקע היסטורי, מקורות לשיטה=== | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, וב[[זוהר]] הקדוש<ref>כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).</ref> כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך. | עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, וב[[זוהר]] הקדוש<ref>כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).</ref> כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך. | ||
[[רבינו בחיי]] בבראשית <ref>פ"ב סוף פסוק ב, עמוד כג (במהדורת מוסד הרב קוק) ד"ה ויש.</ref> כבר דיבר על מילה מוצפנת בתורה ע"י דילוג של 42 אותיות. ומוסיף וכותב: "והמשכיל יבין, יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה". עכ"ל. וראה גם ב[[ספר הברית]] (נדפס בתקנ"ז)<ref>מאמר ד פרק יד</ref>, שג"כ מזכיר את הצופן בדילוג אותיות, וכתב שם שהביא זאת "למען דעת שאין דבר למעלה ממעלת תורתינו הקדושה, עד שכוללת ורומזת לכל הדברים הנזכרים ונעשים בכל העולמות כולם, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא." עכ"ל. | |||
[[הרב מאיר מאזוז]] בספר ארים נסי<ref>על יבמות, עמוד 74</ref> כותב שגם על זה התכוין הרמב"ן<ref>בהקדמתו לפירוש התורה</ref> במה שכתב "כי כל יקר וכל פלא, כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה, כמוס עמו (כלומר בתורה) באוצרה, ב'''רמז''' בדיבור בכתיבה ובאמירה". | |||
[[הרב נחמיה זלמן גולדברג]] בהסכמתו לספר '''והכל אמת'''<ref>מאת הרב אלקסנדר רוטנברג.</ref> כותב שהצפנים בתנ"ך שנתגלו ע"י המחשב, הם ראיה מוכחת ש[[תורה מן השמים]]. | |||
בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך. | בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך. | ||
== מבחן הסטטיסטיקה == | == מבחן הסטטיסטיקה == | ||
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=מוצגים רק חלק קטן מהנתונים; אין איזון בהצגת המחלוקת המדעית}} | {{להשלים|פסקה=כן|סיבה=מוצגים רק חלק קטן מהנתונים; אין איזון בהצגת המחלוקת המדעית}} | ||
בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי [http://www.ma.huji.ac.il/rips/ פרופ' אליהו ריפס], וד"ר יואב רוזנברג. המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי ("[[תורה מן השמים]]"). | בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי [http://www.ma.huji.ac.il/rips/ פרופ' אליהו ריפס], וד"ר יואב רוזנברג. המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי ("[[תורה מן השמים]]"). מטבע הדברים רבים ניסו לערער על המחקר, ובין המערערים נמנים פרופ' ישראל אומן ופרופ' הלל פרוסטנברג, שפירסמו מאמרים שונים בנושא. ואולם מאוחר יותר, דברי המערערים הופרכו{{הערה|1=[http://www.torahcode.co.il/oppose_heb.htm מאמר אודות טענת המערערים והפרכתם].}}. | ||
נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא '''צירוף''' רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור '''שקשור לנושא של הטקסט''', זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך<ref> [http://torah-codes.com/codes_mavo.htm מאמר עם הסבר קצר], מאתר "קודים בתורה"</ref>. | נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא '''צירוף''' רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור '''שקשור לנושא של הטקסט''', זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך<ref> [http://torah-codes.com/codes_mavo.htm מאמר עם הסבר קצר], מאתר "קודים בתורה"</ref>. | ||