נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 687 בתים ,  13 בנובמבר 2013
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי|כן}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|- הנוצרים|כן}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז|כן}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}.
עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי|כן}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|- הנוצרים|כן}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז|כן}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}.


הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']], שכן הוא אחד והוא שלוש {{מקור|כוזרי שם<ref>וכן מובא להלן מדברי הרמב"ם בתחילת [[מאמר תחיית המתים]].</ref>|כן}}. אולם דבר זה הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%93 אבסורדי] וסותר את ה[[שכל]] וה[[היגיון]]<ref>ור' ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban1-2.htm סוף ויכוח הרמב"ן] {{מקור|אות קו-קז|כן}}: "עמד פראי {{מקור|- הנזיר הנוצרי|כן}} פול ואמר כי הוא מאמין ב[[ייחוד ה'|ייחוד]] באמונה גמורה, ועם כל זה יש בו שלוש, והוא דבר עמוק מאד שאין [[מלאך|המלאכים]] ושרי מעלה מבינים אותו. {{מקור|[והרמב"ן כותב:]}} עמדתי ואמרתי: דבר ברור הוא שאין אדם מאמין מה שאינו יודע, ואם כן המלאכים אינם מאמינים בשילוש. ושִתקוהו חבריו".</ref>, ניתן לומר אותו אך לא להבינו ולהאמין בו, שכן דעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירות ודיבורים בעלמא, אלא בהבנה המצטיירת ונחקקת ב[[נפש]] {{מקור|(}}[[מורה נבוכים]] {{מקור|ח"א פרק נ<ref>צויין ע"י הר"י שילת שליט"א באגרת תחיית המתים, כמובא להלן.</ref>)}}.
הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']]. לטענתם השילוש הקודש הוא רק התגלמויות שונות של היישות האלוקית אבל מקורה הוא אחד. האב הוא הרצון האלוקי העליון, רוח הקודש היא השכל שמוריד את הרצון למעשה, הבן (ישו) הוא ההתגלמות המעשית של הרצון האלוקי בעולם הגשמי. כך שלמעשה יש לאלוקות שלשה פנים, רצון,מעשה ושכל. ע"פ היהדות אלוקים הוא אחד ויחיד והאפשרות לפצלו לפנים שונים היא כפירה. נחלקו האחרונים האם זוהי עבודה זרה ממש או רק שיתוף<ref> פתחי תשובה, יורה דעה, קמז ג (ב).</ref>.


[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה|כן}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג|כן}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם ע"ז ט ד$פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים|כן}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.
[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה|כן}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג|כן}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם ע"ז ט ד$פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים|כן}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.


351

עריכות

תפריט ניווט