15,330
עריכות
רבי משה שיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''רבי משה שיק''' הידוע בכינוי '''המהר"ם שיק''' היה מגדולי רבני [[יהדות הונגריה|הונגריה]] ומגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | '''רבי משה שיק''' הידוע בכינוי '''המהר"ם שיק''' היה מגדולי רבני [[יהדות הונגריה|הונגריה]] ומגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"א ב[[אדר]] תקס"ז בברעזאווא שבמחוז נייטרא בהונגריה לרבי יוסף ורבקה שיק. נין-נינו של [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל [[תוספות יום טוב]] על ה[[משנה]]. אביו נפטר כשהיה בערך בן שש, וכבר אז נחשב למתמיד גדול שהקדיש את כל זמנו לתורה, גם כאשר הרופאים ציוו עליו לנוח מעט מלימודו. בגיל שמונה היה בקיא בכל [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] עם פירוש [[אור החיים]], בגיל עשר היה בקיא בכל ה[[תנ"ך]] והמשניות ובגיל שלוש-עשרה היה בקי ב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] מסימן א' עד סימן ק"י. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד בישיבה של דודו רבי יצחק שוסבורג אב"ד פרועניקריכן. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בישיבת פרשבורג של ה[[חתם סופר]]. החתם סופר התלהב מבקיאותו וחריפותו של הנער הצעיר<ref>התבטא עליו: "לא אוכל לחדש נגדו כלום כי הכל יודע" וכינה אותו "ארגז מלא ספרים".</ref>, והזמין אותו לאכול על שולחנו בלילות [[שבת]]. | נולד בכ"א ב[[אדר]] תקס"ז בברעזאווא שבמחוז נייטרא בהונגריה לרבי יוסף ורבקה שיק. נין-נינו של [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל [[תוספות יום טוב]] על ה[[משנה]], ומצאצאי [[רש"י]]. אביו נפטר כשהיה בערך בן שש, וכבר אז נחשב למתמיד גדול שהקדיש את כל זמנו לתורה, גם כאשר הרופאים ציוו עליו לנוח מעט מלימודו. בגיל שמונה היה בקיא בכל [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] עם פירוש [[אור החיים]], בגיל עשר היה בקיא בכל ה[[תנ"ך]] והמשניות ובגיל שלוש-עשרה היה בקי ב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] מסימן א' עד סימן ק"י. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד בישיבה של דודו רבי יצחק שוסבורג אב"ד פרועניקריכן. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בישיבת פרשבורג של ה[[חתם סופר]]. החתם סופר התלהב מבקיאותו וחריפותו של הנער הצעיר<ref>התבטא עליו: "לא אוכל לחדש נגדו כלום כי הכל יודע" וכינה אותו "ארגז מלא ספרים".</ref>, והזמין אותו לאכול על שולחנו בלילות [[שבת]]. | ||
רבי משה ערך ורשם את החידושים ששמע מפי רבו החתם סופר ב[[הלכה]] ובאגדה, וכן נסמך ל[[רב]]נות על ידו. בגיל עשרים נשא את גיטל פרנקל, בת דוד רבי פרץ פרנקל, מצאצאי [[רבנו פרץ]], ועבר לגור בבית חמיו. בשנת תקצ"ח קיבל את משרת הרבנות ביערגין, לאחר שעסקני הקהילה פנו אל החתם סופר שימליץ על רב לקהילתם, והוא המליץ על ר' משה. ביערגין כיהן כרב במשך כעשרים וארבע שנה, וכן הקים שם ישיבה. בשנת תרכ"ח, עבר לכהן כרבה של חוסט והמחוז. גם בחוסט המשיכה ישיבתו להתקיים, והעמידה תלמידים רבים וגדולים, ביניהם [[רבי שמעון גרינפלד]] מסעמיהאלי- המהרש"ג. כמו כן, היה מגדולי המשיבים בהלכה בדורו, ורבים מרבני אירופה בכלל והונגריה בפרט התכתבו עמו, כגון [[הרב ישעיהו זילברשטיין]], [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מקולומייא<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק [[אורח חיים]] סימן י"ט, כ'.</ref> ועוד. | רבי משה ערך ורשם את החידושים ששמע מפי רבו החתם סופר ב[[הלכה]] ובאגדה, וכן נסמך ל[[רב]]נות על ידו. בגיל עשרים נשא את גיטל פרנקל, בת דוד רבי פרץ פרנקל, מצאצאי [[רבנו פרץ]], ועבר לגור בבית חמיו. בשנת תקצ"ח קיבל את משרת הרבנות ביערגין, לאחר שעסקני הקהילה פנו אל החתם סופר שימליץ על רב לקהילתם, והוא המליץ על ר' משה. ביערגין כיהן כרב במשך כעשרים וארבע שנה, וכן הקים שם ישיבה. בשנת תרכ"ח, עבר לכהן כרבה של חוסט והמחוז. גם בחוסט המשיכה ישיבתו להתקיים, והעמידה תלמידים רבים וגדולים, ביניהם [[רבי שמעון גרינפלד]] מסעמיהאלי- המהרש"ג. כמו כן, היה מגדולי המשיבים בהלכה בדורו, ורבים מרבני אירופה בכלל והונגריה בפרט התכתבו עמו, כגון [[הרב ישעיהו זילברשטיין]], [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מקולומייא<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק [[אורח חיים]] סימן י"ט, כ'.</ref> ועוד. | ||