15,330
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ha'emunot.jpg|200px|שמאל|ממוזער|ספר האמונות לרבי שם טוב אבן שם טוב, דפוס פיררה שט"ז-שי"ז]] | [[תמונה:Ha'emunot.jpg|200px|שמאל|ממוזער|ספר האמונות לרבי שם טוב אבן שם טוב, דפוס פיררה שט"ז-שי"ז]] | ||
'''רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "'''האמונות'''" בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]] (למרות שרבי שם טוב העריכו והכיר את גדלותו בהלכה), [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות. | '''רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42626&pgnum=1 האמונות]'''" בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]] (למרות שרבי שם טוב העריכו והכיר את גדלותו בהלכה), [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות. | ||
כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז$סימן קיז|כן}}. | כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז$סימן קיז|כן}}. השגותיו לספר האמונות הודפסו ב[http://www.hebrewbooks.org/42419 קונטרס נפרד]. | ||
רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על [[עשר הספירות]] (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת [[כתר]]) וכן פירוש ל[[מסכת אבות]] (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד). כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד. | רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על [[עשר הספירות]] (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת [[כתר]]) וכן פירוש ל[[מסכת אבות]] (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד). כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד. | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
בנו, רבי יוסף אבן שם טוב היה דווקא מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם, ונכדו רבי שם טוב אבן שם טוב השני כתב פירוש לספר זה. | בנו, רבי יוסף אבן שם טוב היה דווקא מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם, ונכדו רבי שם טוב אבן שם טוב השני כתב פירוש לספר זה. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5150|מספר שנים=40}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5150|מספר שנים=40}} | ||
עריכות