מבוקר
1,662
עריכות
הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←הסבר לשון המדרש
| שורה 25: | שורה 25: | ||
לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של '''הר הבית''', מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים בעל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל. | לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של '''הר הבית''', מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים בעל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל. | ||
והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל. | |||
== האגדה על חשיפתו == | == האגדה על חשיפתו == | ||