מבוקר
1,662
עריכות
הצופן התנכ"י: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←רקע היסטורי, מקורות לשיטה: הוספה
אין תקציר עריכה |
(←רקע היסטורי, מקורות לשיטה: הוספה) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, וב[[זוהר]] הקדוש<ref>כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).</ref> כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך. | עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, וב[[זוהר]] הקדוש<ref>כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).</ref> כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך. | ||
[[רבינו בחיי]] בבראשית <ref>פ"ב סוף פסוק ב, עמוד כג (במהדורת מוסד הרב קוק) ד"ה ויש.</ref> כבר דיבר על מילה מוצפנת בתורה ע"י דילוג של 42 אותיות. ומוסיף וכותב: "והמשכיל יבין, יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה". עכ"ל. וראה גם ב[[ספר הברית]] (נדפס בתקנ"ז)<ref>מאמר ד פרק יד</ref>, שג"כ מזכיר את הצופן בדילוג אותיות, וכתב שם שהביא זאת "למען דעת שאין דבר למעלה ממעלת תורתינו הקדושה, עד שכוללת ורומזת לכל הדברים הנזכרים ונעשים בכל העולמות כולם, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא." עכ"ל. | [[רבינו בחיי]] בבראשית <ref>פ"ב סוף פסוק ב, עמוד כג (במהדורת מוסד הרב קוק) ד"ה ויש.</ref> כבר דיבר על מילה מוצפנת בתורה ע"י דילוג של 42 אותיות. ומוסיף וכותב: "והמשכיל יבין, יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה". עכ"ל. וראה גם ב[[ספר הברית]] (נדפס בתקנ"ז)<ref>מאמר ד פרק יד</ref>, שג"כ מזכיר את הצופן בדילוג אותיות, וכתב שם שהביא זאת "למען דעת שאין דבר למעלה ממעלת תורתינו הקדושה, עד שכוללת ורומזת לכל הדברים הנזכרים ונעשים בכל העולמות כולם, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא." עכ"ל. | ||
המקובל [[רבי משה קורדובירו]] ז"ל כתב בספרו [[פרדס רימונים]]<ref>דף סח ע"א</ref>: "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא ע"י הצירופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים '''ודילוג אותיות''' וצירוף אותיות. ועניינים אלו נשגבים ונעלמים וסודם נשגב ואין בנו כח להשיגם לרוב העלמם כי יתחלפו עפ"י דרכים אלו לאין סוף ולאין תכלית ועל זה נאמר ארוכה מארץ מידה." עכ"ל. | |||
[[הרב מאיר מאזוז]] בספר ארים נסי<ref>על יבמות, עמוד 74</ref> כותב שגם על זה התכוין הרמב"ן<ref>בהקדמתו לפירוש התורה</ref> במה שכתב "כי כל יקר וכל פלא, כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה, כמוס עמו (כלומר בתורה) באוצרה, ב'''רמז''' בדיבור בכתיבה ובאמירה". | [[הרב מאיר מאזוז]] בספר ארים נסי<ref>על יבמות, עמוד 74</ref> כותב שגם על זה התכוין הרמב"ן<ref>בהקדמתו לפירוש התורה</ref> במה שכתב "כי כל יקר וכל פלא, כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה, כמוס עמו (כלומר בתורה) באוצרה, ב'''רמז''' בדיבור בכתיבה ובאמירה". | ||