הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,034 בתים ,  6 באפריל 2014
←‏מפסקיו: הוספתי כמה דברים כדי לאזן עריכה מגמתית שהיתה כאן.
אין תקציר עריכה
(←‏מפסקיו: הוספתי כמה דברים כדי לאזן עריכה מגמתית שהיתה כאן.)
שורה 58: שורה 58:
* מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי{{דרוש מקור}}.
* מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי{{דרוש מקור}}.
* מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים ו/או חומרי תפיחה.
* מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים ו/או חומרי תפיחה.
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]].  
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]].
* אסור לבני עדות המזרח להשתתף בהגרלות של "מפעל הפיס" או לקנות כרטיס להגרלה כל שהיא, פרט להגרלה מטעם מוסדות צדקה כאשר ההכנסות הוא להקדש {{מקור|יביע אומר ו חו"מ ו$שו"ת יביע אומר ח"ו חו"מ סי' ו|כן}}


==== בענייני [[צניעות]] ====
==== בענייני [[צניעות]] ====
שורה 64: שורה 65:
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם  שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם  שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".


* התיר ב[[שעת הדחק]] ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "הנה אמת נכון הדבר שע"פ הלכה אין להרשות כלל לבנים ובנות להתחבר ביחד, הן בלימודים הן במשחקים, ... אולם... בקטנים ביותר שאינם יודעים לעשות רע... ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי {{מקור|[- שאי אפשר להקים בית ספר נפרד]}} יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם [[יצר הרע]] כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד$שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' ד|כן}}. אך נלחם לאסור בתי ספר מעורבים בגיל מבוגר יותר{{הערה|1=ראה ב{{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד$יביע אומר הנ"ל}}. וב[http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=1983&txtSearch=%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8 אתר הלכה יומית] כתב נכדו, הרב יעקב ששון: "ולפני קרוב לארבעים שנה, רצו אנשי המפד"ל לייסד בעיר נתיבות בית ספר תיכון דתי מעורב לבנים ובנות יחדיו, ואז התייצב נגדם הגאון הקדוש [[רבי ישראל אבוחצירא]] זצ"ל (באבא סאלי), יחד עם רב העיר, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ופִרסמו במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם מייסדי בית הספר יבדל מן הציבור, והרי הוא פורץ גדר. ואז פנה רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל לייבדל לחיים ארוכים מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שיסייע בידו בעניין זה, ומרן הצטרף עמו בחתימת קדשו על מודעות האיסור שבדבר. וכל מי שראה את חתימת ידם של רבי ישראל אבוחצירא ומרן שליט"א, מתנוססת על גבי כתב האיסור, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של פורצי הגדר, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס {{מקור|הובא עניין זה בספר מאור ישראל דרשות, עמוד רצד|כן}}."}}.
* אסר לימוד מעורב של בנים ובנות בבית ספר, אך התיר ב[[שעת הדחק]] עד גיל תשע: "הנה אמת נכון הדבר שע"פ הלכה אין להרשות כלל לבנים ובנות להתחבר ביחד, הן בלימודים הן במשחקים, ... אולם... בקטנים ביותר שאינם יודעים לעשות רע... ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי {{מקור|[- שאי אפשר להקים בית ספר נפרד]}} יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם [[יצר הרע]] כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד$שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' ד|כן}}. אך נלחם לאסור בתי ספר מעורבים בגיל מבוגר יותר{{הערה|1=ראה ב{{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד$יביע אומר הנ"ל}}. וב[http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=1983&txtSearch=%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8 אתר הלכה יומית] כתב נכדו, הרב יעקב ששון: "ולפני קרוב לארבעים שנה, רצו אנשי המפד"ל לייסד בעיר נתיבות בית ספר תיכון דתי מעורב לבנים ובנות יחדיו, ואז התייצב נגדם הגאון הקדוש [[רבי ישראל אבוחצירא]] זצ"ל (באבא סאלי), יחד עם רב העיר, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ופִרסמו במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם מייסדי בית הספר יבדל מן הציבור, והרי הוא פורץ גדר. ואז פנה רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל לייבדל לחיים ארוכים מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שיסייע בידו בעניין זה, ומרן הצטרף עמו בחתימת קדשו על מודעות האיסור שבדבר. וכל מי שראה את חתימת ידם של רבי ישראל אבוחצירא ומרן שליט"א, מתנוססת על גבי כתב האיסור, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של פורצי הגדר, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס {{מקור|הובא עניין זה בספר מאור ישראל דרשות, עמוד רצד|כן}}."}}.


*התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" {{מקור|יביע אומר ד ג|כן}}. וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד".
*התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" {{מקור|יביע אומר ד ג|כן}}. וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד".


*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*אסר להיות נוכח במקום שיש שם ריקודים מעורבים (ואין צריך לומר לרקוד בפועל), ואפי בשמחה של אחד מבני המשפחה אסר ההשתתפות אם הריקודים הם מעורבים {{מקור|כך הורה בשיעור ונדפס בספר "הלכות מוסר" עמוד תתנא.|כן}}
 
*כתב שרווקות שהולכות בשער סתור (שאינו אסוף), יש להם על מה שיסמוכו: "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.


*אסר בכל תוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות (שיש מחלוקת על חיובן ב[[כיסוי הראש לנשים|כיסוי הראש]]) ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן {{מקור|[- בפאה נכרית]}} שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברשות הרבים, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*אסר בכל תוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות (שיש מחלוקת על חיובן ב[[כיסוי הראש לנשים|כיסוי הראש]]) ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן {{מקור|[- בפאה נכרית]}} שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברשות הרבים, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*אסר לאשה להיבדק אצל רופא-נשים גבר, אלא יש להן להקפיד ללכת דוקא לרופאת נשים. אם לאו שהדבר כרוך בסכנת חיים. {{מקור|טהרת הביתחלק ב עמוד רכ"ב|כן}}.


*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
==השקפתו בעניינים ציבוריים==
==השקפתו בעניינים ציבוריים==
הרב עובדיה יוסף ראה בהקמת המדינה אירוע חשוב ומכונן, אך סבר שאין לתקן לומר [[הלל]] ביום זה {{מקור|יביע אומר ו או"ח יא|כן}}.  
הרב עובדיה יוסף ראה בהקמת המדינה אירוע חשוב ומכונן, אך סבר שאין לתקן לומר [[הלל]] ביום זה {{מקור|יביע אומר ו או"ח יא|כן}}.  
מבוקר
1,662

עריכות

תפריט ניווט