ספר המצוות לרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
* אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי חז"ל<ref>{{מקור|בבלי מכות כג ב}}</ref> ש[[משה רבינו]] קבל מסיני תרי"ג מצוות נלמדים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" {{מקור|דברים לג ד|כן}}, ו"מורשה" היא דבר העובר בירושה מדור לדור. לטענתו, בעל הלכות גדולות מנה מצוות שאינן נוהגות לדורות אלא נאמרו לשעתן, כמצוות "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו" {{מקור|במדבר ד כ|כן}}, שלדעת הרמב"ם נאמרה לדור המדבר בלבד.  
* אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי חז"ל<ref>{{מקור|בבלי מכות כג ב}}</ref> ש[[משה רבינו]] קבל מסיני תרי"ג מצוות נלמדים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" {{מקור|דברים לג ד|כן}}, ו"מורשה" היא דבר העובר בירושה מדור לדור. לטענתו, בעל הלכות גדולות מנה מצוות שאינן נוהגות לדורות אלא נאמרו לשעתן, כמצוות "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו" {{מקור|במדבר ד כ|כן}}, שלדעת הרמב"ם נאמרה לדור המדבר בלבד.  
* אין למנות  מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}.  
* אין למנות  מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}.  
* אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטי את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה.  
* אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטיא את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה.  
* אין למנות את שלילת החיוב, כלומר פסוקים הכתובים בלשון איסור, אך מורים כי אין חיוב לעשות פעולה מסוימת, ולא אוסרים אותה, כדוגמת "ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב כו|כן}}, שאין כוונתו כי אסור לעשות לנערה דבר, אלא שאין חיוב להענישה על ש[[אונס, מפתה ומוציא שם רע|נאנסה]].  
* אין למנות את שלילת החיוב, כלומר פסוקים הכתובים בלשון איסור, אך מורים כי אין חיוב לעשות פעולה מסוימת, ולא אוסרים אותה, כדוגמת "ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב כו|כן}}, שאין כוונתו כי אסור לעשות לנערה דבר, אלא שאין חיוב להענישה על ש[[אונס, מפתה ומוציא שם רע|נאנסה]].  
* אין למנות מספר מצוות שהן הקדמות לתכלית אחת- אלא למנות את אתותה התכלית בלבד. למשל, במצוות [[לחם הפנים]] נאמר "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות" {{מקור|ויקרא כד ה|כן}}, ואין למנות את הלקיחה והאפיה כמצוות בפני עצמן, אלא רק את המצווה להיות לחם פנים במקדש תמיד.  
* אין למנות מספר מצוות שהן הקדמות לתכלית אחת- אלא למנות את אתותה התכלית בלבד. למשל, במצוות [[לחם הפנים]] נאמר "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות" {{מקור|ויקרא כד ה|כן}}, ואין למנות את הלקיחה והאפיה כמצוות בפני עצמן, אלא רק את המצווה להיות לחם פנים במקדש תמיד.  
משתמש אלמוני

תפריט ניווט