הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' (מכונה '''הראי"ה [קוק]''' ולעתים '''הרא"ה''' ) היה [[רב]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[פוסק]] הלכה, [[מקובל]], [[פילוסופיה|הוגה דעות]], משורר ומנהיג ב[[ארץ ישראל]] בדור הקודם. נחשב לאבי הציונות הדתית וממעצבי השקפתה. מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ומגדולי דורו בהלכה וב[[קבלה]] ונודע גם במידותיו הטובות במיוחד.  

בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשויץ, מפני שרצה לנסות לחזק את התנועה לפעול למען ישוב בנית הארץ, ובצירוף צורך בריאותי, יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל [[מלחמת העולם הראשונה]], והרב הוכרח להשיאר בעיר סנט גלן שבשוויץ. הוא ישב שם למשך כשנתיים, בהן לפי עדות בנו [[הרצ"יה]], הם למדו יחד 'את כל התורה פעמיים'. בתקופה זו פגש בו [[הרב דוד כהן]] (הרב הנזיר), שלמד אותה העת [[פילוסופיה]] באוניברסיטה בבזל, ושמע כי הגיע לשוויץ רב חשוב בעל הבנה רחבה בפילוסופיה. הוא החליט לנסוע לסנט גאלן לתהות על קנקנו של הרב קוק. וכך הוא מתאר זאת:  

בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקראה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבריג".

השאיר אחריו כתבים רבים ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], ב[[קבלה]], ב[[אמונה]] ו[[מחשבת ישראל]], ב[[מוסר]] בדרוש, ב[[תלמוד]] ב[[פילוסופיה]] ועוד. כמו כן, השאיר אחריו אלפי אגרות בשלל נושאים בכתב יד. מיעוט כתביו יצאו לאור כבר בחייו, אולם מרביתם היו מסודרים בפסקאות בפנקסים שונים, ללא סדר כלשהו, ורובם נערכו לארח פטירתו על ידי בנו הרצי"ה (ומקצתם על ידי הרב הנזיר) לספרים מסודרים, על פי נושאים. כמו כן, ליקט הרצי"ה  את תשובותיו ההלכתיות וערכם בארבעת ספרי ה[[שאלות ותשובות]] של הראי"ה: [[משפט כהן]], [[עזרת כהן]], [[אורח משפט]] ו[[דעת כהן]]. אגרותיו סודרו לפי סדר כרונולוגי לארבעת כרכי [[אגרות הראי"ה]]. ישנם גם ספרים שיצאו ללא עריכה כלל, כדוגמת [[שמונה קבצים]], [[ערפילי טוהר]], [[חדריו]] ועוד. גם ההסכמות שהעניק לספרים שונים נאספו על ידי הרב בנימין זאב כהנא ויוחנן ישמח לקובץ "הסכמות הראיה".  מספריו שיצאו לאור: [[אורות]](בנושאים הקשורים לארץ ישראל, עם ישראל ותחיתו בארצו), [[אורות הקודש]] (עניינים בקבלה), [[אורות התשובה]] (בענייני תשובת הפרט ותשובת הכלל), [[אורות התורה]] (בענייני לימוד התורה), [[ערפילי טוהר]](פנקסים שיצאו כמות שהם ללא עריכה-קובץ אחד מתוך שמונה קבצים), [[ראש מילין]] (בענייני האותיות,הנקודות, [[טעמי המקרא]] וה[[תגים]]- טנת"א), [[עין אי"ה]] (פירוש על אגדות חז"ל ב[[מסכת ברכות]] וב[[מסכת שבת]]), [[אדר היקר]] (פרקים לדמותו של חותנו, [[האדר"ת]]), [[עולת ראיה]](על [[סידור]] התפילה), [[מוסר אביך]] (בענייני מוסר ובנין הנפש), [[חבש פאר]] (בענייני [[תפילין]]),  [[עץ הדר]](על ה[[אתרוג]]- הפסול באתרוגים מורכבים ושבח אתרוגי ארץ ישראל), [[מצות ראי"ה]] (חיודשים הלכתיים בנושאי [[אורח חיים]]),[[שבת הארץ]] (על הלכות [[שמיטה]] ו[[יובל]] ל[[רמב"ם]]) ועוד.  

[[הבבא חאקי]] שנודע כאחד מגדולי חכמי הספרדים תמך במפד"ל.<br>

*סיפר אחד מחסידי גור: 'את הסיפור שמעתי מאחד שנכח בשיחתו של [[רבי יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור שליט"א]], קודם שנהיה לאדמו"ר. האדמו"ר שליט"א סיפר על אביו ה[[לב שמחה]], שפעם אביו האדמו"ר בעל ה[[אמרי אמת]] זצוק"ל שלח אותו בשליחות לרב קוק, והיה זה בסביבות השעה תשע בבוקר. כשהגיע ה'לב שמחה' לביתו של הרב קוק, הוא דפק על הדלת. כשהגבאי פתח את הדלת, אמר לו ה'לב שמחה': "יש לי שליחות מאבי לרב, ואני רוצה להביא את זה לרב, אם אפשר להכניס אותי". אך הגבאי אמר: "עכשיו אף אחד לא נכנס לרב. הרב עסוק עכשיו בתפילה, ואין להיכנס אליו". ה'לב שמחה' לא היה 'בטלן', ושאל אם אפשר להיכנס לראות איך הרב מתפלל. אז הגבאי אמר שאמנם אי אפשר לפתוח את הדלת בחדרו של הרב, אך הוא מסכים לבדוק מה המצב. הוא חזר אח"כ ואמר שהדלת לא סגורה עד הסוף, כך שאפשר להציץ ולהסתכל בפנים. ואכן ניגש ה'לב שמחה' והציץ בחריץ מבעד לדלת החדר. לנגד עיניו הוא ראה את הרב קוק עם טלית ותפילין שכוב על הרצפה בפישוט ידים ורגלים. היה זה ממש מפחיד, והוא מאוד נבהל. הוא רץ חזרה לאביו, בעל ה'אמרי אמת', וסיפר לו שביקש להיכנס וכו' ואז ראה את הרב ככה. כששמע זאת ה'אמרי אמת', הגיב במשפט הבא: "הרב קוק - כל חייו הוא בבחינת פישוט ידיים ורגליים בבית המקדש". הסיפור הזה עשה עלי רושם חזק, משום שה"אמרי אמת" מאוד קימץ במילים, הוא היה קמצן בדיבור, שתקן, וכל חסידי גור יודעים זאת.'

*בזמן הראשון לעליית הרב ירושלימה, נוכחו קרובים וידידים כי מרבים העם לבוא ולהטרידו בבקשות שונות, הואיל ונתגלה לרבים כי ידו פשוטה לעזור לכל אחד, והדבר נמשך בכל שעות היום. הגיעו לכלל מסקנה שראוי לקבוע בדלת הכניסה פירוט שעות קבלה, ומיד עמדו ותלו הודעה כתובה והדביקוה על הדלת. אולם כעבור יום נעלמה ההודעה. חזרו ותלוהו בשנית ושוב נעלמה. התחילו לחקור בדבר, יד מי היא עושה זאת, והנה נתגלה שהרב עצמו הוא שסילק את ההודעה. כששאלוהו מדוע הוא מתנגד לסדר שעשוי לעזור לו ולהקל עליו, השיב הרב ואמר: "רב, איננו אדון לעצמו, רב הוא עבד לרבים ועבד חייב לעמוד לרשות בעליו בכל עת שהוא זקוק לו ובכל שעה שהוא נחוץ לו". (הרב משה לייב שחור, מגדולי התורה בירושלים שהיה ממקורבי הרב קוק וגם מבאי ביתו של [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]], שחיבר ספרים שפרסמו את גדולתו התורנית - "אבני שהם" על התורה, "בגדי כהונה", "כח התשובה" על הלכות תשובה לרמב"ם)   

* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=951 מורה הדור], [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8520 תורת האחדות הכוללת של מרן הרב קוק זצ"ל], [http://revivim.yhb.org.il/2010/08/12/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%96%D7%A6%D7%9C-%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA/ הראי"ה קוק זצ"ל – גדלות ללא גבולות]

*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר מכון מאיר