רבי מנחם מנדל משקלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד לאביו ר' ברוך בנדיט אשכנזי, מגיד מישרים בקהילות האלוסק ונעשוויז, ממשפחה המיוחסת עד ל[[רבי יהודה הנשיא]]. אחיו היה [[רבי שמחה בונים משקלוב]], אף הוא מתלמידיו הקרובים של הגר"א. בשנת תקנ"ו החל ללמוד אצל הגר"א ולשמשו למשך כמעט שנתיים, עד לפטירת הגר"א בשנת תקנ"ח. ר' מנחם מנדל התחבב מאד על הגר"א, שקרבו ביותר. הגר"א היה לומד עמו ביחידות, ור' מנחם מנדל היה מעלה על הכתב את הלימוד, וכתיבתו מצאה חן בעיני הגר"א. כך נכתבו ביאורי הגר"א ל[[סדר טהרות]] ול[[ספר משלי]]<ref>ספר "עליות אליהו".</ref>. על הדבקות שדבק ברבו מעיד ר' מ"מ בעצמו: "אך את שפלותי ועניי ראה אלוקים והביאני לבית אדמו"ר הגאון החסיד רבן של כל בני הגולה מווילנא... וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו ואחזתיו ולא ארפנו ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי ובאשר ילין לנתי, לא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל"<ref>הקדמתו ל"ספר הצמצום".</ref>. גם בני הגר"א מעידים על הקרבה העצומה ששררה בין ר' מ"מ ואחיו ר' שמחה בונים לבין הגר"א: "והם באו בצל קורתו לעת זקנתו... שמו לילות כימים לגלות עמוקות מני חושך הספקות, ב[[משנה]] וב[[תוספתא]], ב[[מכילתא]] ו[[ספרא]] ו[[ספרי]] ו[[ירושלמי]] ו[[ארבעה טורים|ד' טורים]], הן כל ראתה עינו ועלימו ועלי תטוף אור תורתו, והוא ז"ל שמע את קולם מתהלך בגן התורה, ומצא כוונתם ומעשיהם רצויים לפני ה', הפיק הוא להם רצונו". בשל הקרבה הגדולה שהיתה בין הגר"א לר' מ"מ, גילה לו הגר"א אזי תורה עמוקים וצפונים, ור' מ"מ העלה אותם על הכתב בצורה מפורשת, לקורת רוחו של הגר"א<ref>הקדמתו לביארו הגר"א על משלי.</ref>. גם העלה על הכתב הרבה מהנהגות הגר"א בתפילה ובליל הסדר, וביאורו על ה[[הגדה של פסח]]. לאחר פטירת הגר"א, החל לעבוד, יחד עם שאר תלמידיו, על הוצאת כתביו. בנוסף לביאור על משלי שיצא ראשונה, הוציא את הגהותיו על [[סדר עולם רבה]] ו[[סדר עולם זוטא]], ספר "צורת הארץ" ו"תבנית הבית", ביאור הגר"א על השו"ע (יחד עם בני הגר"א ועם [[רבי ישראל משקלוב]]), ביאורו להגדה של פסח וביאוריו ל[[ספר יצירה]].

על תלמידיו נמנה [[רבי יצחק אייזיר חבר]].