מבוקר
8,889
עריכות
היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי [[יום כיפור]] הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת ה[[מניין]]. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון [[תפילה]] במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא [[אברהם אבינו]]. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם. | שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי [[יום כיפור]] הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת ה[[מניין]]. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון [[תפילה]] במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא [[אברהם אבינו]]. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם. | ||
נועם ארנון, ממתיישבי היישוב היהודי סיפר כי:"בשבת, י"ח באב, תרפ"ט. 67 יהודים נרצחים באכזריות בידי חבריהם-שכניהם, הערבים המקומיים. בעיצומן של הפרעות רצים יהודים לבית הכנסת ומצילים את ספרי התורה העתיקים. הבריטים, שרואים את הטבח שנעשה ביהודים, עומדים מנגד ולא מתערבים. ואולם לאחר הטבח הם דווקא כן מתערבים, ומחליטים לגרש את שארית הפליטה שנותרה בחברון לירושלים ("כדי להגן עליכם מהפוגרום הבא") [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2103 המקור]. | נועם ארנון, ממתיישבי היישוב היהודי סיפר כי:"בשבת, י"ח באב, תרפ"ט. 67 יהודים נרצחים באכזריות בידי חבריהם-שכניהם, הערבים המקומיים. בעיצומן של הפרעות רצים יהודים לבית הכנסת ומצילים את ספרי התורה העתיקים. הבריטים, שרואים את הטבח שנעשה ביהודים, עומדים מנגד ולא מתערבים. ואולם לאחר הטבח הם דווקא כן מתערבים, ומחליטים לגרש את שארית הפליטה שנותרה בחברון לירושלים ("כדי להגן עליכם מהפוגרום הבא") <ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2103 המקור].</ref> | ||
לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום. | לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום. | ||