פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 8,790 בתים ,  19 באפריל 2015
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Wwwm0496.jpg|left|thumb|250px|עולים מגיעים לנמל תל אביב - בא לבטא את הרעיון "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" {{מקור|מההפטרה - ג'|כן}} -הרעיון מקורו במאמרו של זאב ארליך במקור ראשון - 19 בספטמבר 2008 - ראו להלן:"ייבוא של ברכה:נמל תל אביב"  - מקור התמונה :מדינת ישראל - אוסף הצילומים הלאומי - צילם:KLUGER ZOLTAN ]]
'''פרשת כִּי-תָבוֹא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. מקור שמה של הפרשה מקורו בפסוק הראשון בה : "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|[[ספר דברים]], כ"ו,א'|כן}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|[[ספר ישעיהו]], ס',א'|כן}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]]  שייאמרו ב[[פרשת וילך]] [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו.
'''פרשת כִּי-תָבוֹא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|[[ספר דברים]], כ"ו,א'|כן}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|[[ספר ישעיהו]], ס',א'|כן}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]]  שייאמרו ב[[פרשת וילך]] [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו.


ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|כ"ח, ל"ו|כן}} מביא לנו פרק ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק  אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מלך מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לרומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם , איך נפלו  גבורים ויאבדו כלי מלחמה." הוא ממשיך במעשיו של המלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שכבש את ערי יהודה ולבסוף יורשו "טיטוס הרשע" החריב את בית המקדש ואז התקיים בהם הפסוק: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|שם, ס"ו|כן}}. ו"זאת ההתראה (של משה רבינו) שנתקימה כולה כפשטה וכמשמעה"  כפי שנאמר בסוף ספר דברים:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.{{מקור|ל"א, כ"ז ואילך|כן}}.  
ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|כ"ח, ל"ו|כן}} מביא לנו פרק ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק  אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מלך מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לרומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם , איך נפלו  גבורים ויאבדו כלי מלחמה." הוא ממשיך במעשיו של המלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שכבש את ערי יהודה ולבסוף יורשו "טיטוס הרשע" החריב את בית המקדש ואז התקיים בהם הפסוק: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|שם, ס"ו|כן}}. ו"זאת ההתראה (של משה רבינו) שנתקימה כולה כפשטה וכמשמעה"  כפי שנאמר בסוף ספר דברים:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.{{מקור|ל"א, כ"ז ואילך|כן}}.  
שורה 66: שורה 65:


היבט נוסף הוא [[תקיעת השוםר]] ב[[ראש השנה]]. אף הוא מזכיר את מעמד הר סיני. וכך בראש השנה אנו באים שוב בברית עם הקב"ה ומתחייבים לקיים את כל שהצטוונו.
היבט נוסף הוא [[תקיעת השוםר]] ב[[ראש השנה]]. אף הוא מזכיר את מעמד הר סיני. וכך בראש השנה אנו באים שוב בברית עם הקב"ה ומתחייבים לקיים את כל שהצטוונו.
==הברכה והקללה==
{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"
| style="text-align: right;" |
'''ה"ארורים" שבפרשה'''
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ--וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן. <br />
אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. <br />
אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  <br />
אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. <br />
אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם--וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  כ אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו--כִּי גִלָּה, כְּנַף אָבִיו; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  <br />
אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. <br />
אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ--בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. <br />
אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. <br />
אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  <br />
אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  <br />
אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  <br />
|-
| style="text-align: left;" | <small>פרק כ"ז, ט"ו - כ"ו</small>
|}
פרופ' אורה שורצולד מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן דנה במאמר :[[הברכה והקללה]] עלתופעה מיחודת במינה.  הברית , כמו כל הסכם אמור להיות מאוזן. תחילה מובאים הנתונים
הקיימים על עושי הברית – ההקדמה של החוזה, ובה פירוט של כל אחד מן הצדדים: ה' ופעולתו
למען העם מן הצד האחד – צד א', והעם ומעשיו מן הצד האחר – צד ב'.  צד א'העניק לצד ב' דברים מסוימים. על צד ב' לקיים את חובותיו כדי שיהיו לו זכויות, והזכויות הן רבות.אם לא יקיים צד ב' את התחייבויותיו, רשאי צד א' לנקוט עונשים הקבועים בחוק, והם מפורטים זה אחר זה. אבל אם צד ב' מקיים את חובותיו בחוזה, צד א' מעניק לו זכויות ויתרונות מסוגים שונים.הפרשה מסתיימת בחתימת החוזה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (כט:ח).
כאשר נבחן את שלושת שורשים חוזרים פעמים רבות בפרשה : 1. בר"ך; 2. אר"ר; 3 קל"ל,  נמצא כי
המילה "בָּרוך" מופיעה שש פעמים בפרשה, אבל "אָרור" מופיעה 18 פעמים – פי שלושה. נמצאנו למדים כי הקללות רבות מן הברכות בפרשתנו; השלילה רבה מן החיוב.
הפרשה עמוסה אפוא בקללות, אבל לא זה המצב בתורה כולה: בתורה כולה השורש בר"ך מצוי
180 פעמים כפועל וכשם, כולל הדוגמות בפרשה ( 12 מהן אינן שייכות לעניין ברכות). הפועל קל"ל
מצוי 25 פעמים. 6 אל הפועל הזה הוספתי את הפועל אר"ר – 13 פעמים ארור + 22 היקרויות של
נטיות הפועל והשם של אר"ר. 7 כך אם נצרף את לשון הקללות בתורה, נגיע ל 60- היקרויות של לשון
קללה לעומת 168 ההיקרויות של לשון ברכה מתוך 180 – יחס הפוך מן המצוי בפרשה, שבה שש
פעמים לשון בָּרוך ו 18- – לשון אָרור.
והסיכום: " ניכר אפוא בפרשה שהברית מחייבת מאוד, והעונשים עשויים להיות כבדים על מפֵרי הברית.
הקללה המילולית כמוה כביצוע, ומכאן כוחה".


==על הכיבוש הרומי העתידי==
==על הכיבוש הרומי העתידי==
שורה 116: שורה 77:


גם יתכן שירמוז למלך אחר קודם לאגריפס, והוא אריסטובלוס (ראו לעיל) שתפסו שר צבא רומי ויוליכהו שמה בנחושתיים, והיו למשל ולשנינה בכל העמים, שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמתם. ואחרי כן בא אגריפס שנית עם שליח מלך רומי בארץ, וכבש בארץ יהודה מדינות גדולות מאד, ואז נתקיים מה שאמר (פסוק מח): ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו':
גם יתכן שירמוז למלך אחר קודם לאגריפס, והוא אריסטובלוס (ראו לעיל) שתפסו שר צבא רומי ויוליכהו שמה בנחושתיים, והיו למשל ולשנינה בכל העמים, שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמתם. ואחרי כן בא אגריפס שנית עם שליח מלך רומי בארץ, וכבש בארץ יהודה מדינות גדולות מאד, ואז נתקיים מה שאמר (פסוק מח): ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו':
==ייבוא של ברכה:נמל תל אביב==
[[תמונה:Wwwm0500.jpg|left|thumb|250px|נשיאת שקי המלט לבניית הרציף לנמל תל אביב - 1936 -  מקור התמונה :מדינת ישראל - אוסף הצילומים הלאומי - צילם:KLUGER ZOLTAN ]]
חוקר ארץ ישראל, זאב ארליך מ[[עפרה]] מתיחס להפטרת פרשת השבוע. בהפטרה באה לידי ביטוי לא רק [[שיבת ציון]] אלא גם שפע של מוצרים המיובאים לארץ בתור שי מארצות תבל. כך לדוגמא: "שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ.{{מקור|ספר ישעיהו, ס',ו'|כן}}. הוא רואה בדברי הנביא :"ייבוא של ברכה שכל כולו הכרה ותודה מצד הגויים על היותו של עם ישראל מגדלאור ומתווה דרך לעולם כולו. ישראל השב למולדתו.
נמל תל אביב, אשר נפתח רשמית בשנת 1938 היה הנמל היחידי בארץ ישראל, אשר נבנה על ידי יהודים עבור יהודים. היוזמה להקמתו החלה לאחר שספני חיפה ויפו מנעו ייבוא של סחורות ליהודים ועלייה יהודית לארץ. המקום שנבחר לנמל היה דרומית לשפך [[נחל הירקון]] , במקום בו נעלם רכס הכורכר הצמוד לים, דבר שאפשר להקים עור, תפעולי לנמל. הנמל הוקם וסוורים להפעלתו היו מ[[יהדות סלוניקי|יהודי סלוניקי]]. האוניות לא נכנסו עד הרציף, היו ספינו גרר, אשר קלטו את המטען מהאוניות בלב ים. הספינות הגיעו לרציף. חלק של הפריקה בוצעה בעבודת ידיים.
לכבוד חנוכת הנמל נכתב "שיר הנמל" על ידי המשוררת לאה גולדברג [http://www.zemer.co.il/song.asp?id=160 המקור: זמרשת - פרויקט חרום להצלת הזמר העברי המוקדם].
לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת.<br />
אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת,<br />
אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל<br />
אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל.<br />
מֻצָּק הַבֶּטוֹן וּמוּרָם הַמָּנוֹף<br />
סִירוֹת הַמִּטְעָן מַגִּיעוֹת אֶל הַחוֹף<br />
תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה וּתְכֵלֶת מֵעַל,<br />
כָּכָה נִבְנֶה הַנָּמָל הַנָּמָל.<br />
עם הקמת המדינה הוחלט להקים נמל עמוק מים ב[[אשדוד]] ובשנת 1965 נסגר נמל תל אביב.
לקריאה נוספת: זאב ח' ארליך (ז'אבו), '''ייבוא של ברכה:נמל תל אביב''' מקור ראשון, מוסף השבת 19 ספטמבר


==ראה גם==
==ראה גם==
526

עריכות

תפריט ניווט