חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 399 בתים ,  25 בנובמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 49: שורה 49:
על חשיבותה על העיר ניתן ללמוד מידיות של כלי חרס ועליהן הוטבעה חותמת "למלך" "חברן", אשר נמצאו רק עם כתובות של ארבע ערים. החותמות מתוארכים לתקופת מלכותו של [[חזקיהו]] מלך יהודה - המאה ה-8 לפנה"ס - המאה ה-9 לפנה"ס.  סבורים כי הכדים הללו הכילו [[שמן]] או [[יין]] אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצרכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.
על חשיבותה על העיר ניתן ללמוד מידיות של כלי חרס ועליהן הוטבעה חותמת "למלך" "חברן", אשר נמצאו רק עם כתובות של ארבע ערים. החותמות מתוארכים לתקופת מלכותו של [[חזקיהו]] מלך יהודה - המאה ה-8 לפנה"ס - המאה ה-9 לפנה"ס.  סבורים כי הכדים הללו הכילו [[שמן]] או [[יין]] אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצרכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.


ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה שנמצאו [[חבל ארץ יהודה]], ובמיוחד סביב [[ירושלים]]. <ref>מקור :  [[זאב וילנאי]],  [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל  אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4071  </ref>
ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה שנמצאו [[חבל ארץ יהודה]]. דוגמאות נוספות לחותמות: "שוכה" - בעמק האלה, "זיף" ב[[חבל ארץ הר חברון]] ו"ממשת" שלא זוהתה.
 
במרכז החותמת, בין "למלך" לבין שם העיר,  הוטבע גלגל מכונף לעתים עם שתיים ולעתים עם ארבע כנפים פרושות. לעתים מזהים בחותמות חיפושית מכונפת ויש הרואים בה מגילה עפה.  
 
<ref>מקור :  [[זאב וילנאי]],  [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל  אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4071  </ref>


==רכישת אדמות התל==
==רכישת אדמות התל==
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט