רבי יום טוב מיואני: הבדלים בין גרסאות בדף

מעשה זה שימש כמה פוסקים בדיון אודות התאבדותם של אנשי מצדה בהלכה, כהוכחה להיתר התאבדות במקרה כזה{{גרוש מקור}}.  

בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>מקור|אור זרוע ב צט}}</ref>.  

רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ועוד מספר פעמים שישנו ספק האם הכוונה אליו<ref>למשל {{מקור|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני", ועוד מקומות רבים בהם מוזכר "הר"ר יום טוב" סתם, ויתכן שהכוונה אליו. </ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]]<ref>מקור|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.