רבי יום טוב מיואני: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:


===הטבח ביהודי העיר===
===הטבח ביהודי העיר===
ממעמדם הכלכלי הגבוה של יהודי אנגליה בכלל ויהודי יורק בפרט, ליבתה את שנאתם של שכניהם הנוצרים. בערב [[שבת הגדול]], ז' ב[[ניסן]] ד'תתקנ"א<ref>ולפי גרסאות אחרות בשנת ד'תתק"ן</ref>, התאספו אנשי העיר, ובראשם אנשי אצולה וכמרים, והחלו לפרוע בבתי היהודים. יהודים רבים, ורבי יום טוב בראשם, נמלטו מהטבח והתבצרו במצודת קליפורד בעיר. לאחר שהפורעים סיימו לבזוז את רכוש היהודים, החלו לצור על המצודה. הם הותירו ליהודים ברירה בין התנצרות לבין מוות. רבי יום טוב פנה לאנשי העיר בקריאה: "אלוקי אבותינו, מי יאמר לו מה תעשה, והוא המצווה עלינו היום למות על תורתנו, והנה המוות עומד בפתח. מובטחני כי אינכם חושבים ח"ו לעזוב את התורה הקדושה בשביל שעה קלה של חיים, ולבחור לכם גורל יותר קשה לאנשי כבוד מן המוות, לחיות כבוגדים, תלויים ברחמי האויבים הזדים ונתונים לכלימת עולם. והנה, הואיל והבורא דורש מאיתנו היום להשיב את החיים אשר מסר לנו, הבה נמסרם לו במו ידינו, והרי רבים מבני עמנו ידעו לעשות כדבר הזה בימי הגזירות". לאחר נאומו, יהודים רבים ששהו במצודה בחרו להיענות לקריאתו, והתאבדו או שמסרו את נפשם בידי חבריהם. על פי עדויות שונות, רבי יום טוב בעצמו הרג כשישים נפשות מיהודי העיר<ref>רבי אפרים מבונא, ספר הזכירה. </ref>. יהודים אחרים לא התאבדו ובחרו להישרף במצודה על קדושת השם. על פי עדויות שונות, נהרגו בפרעות כ-150 יהודים<ref>שם</ref>.  
ממעמדם הכלכלי הגבוה של יהודי אנגליה בכלל ויהודי יורק בפרט, ליבתה את שנאתם של שכניהם הנוצרים. בערב [[שבת הגדול]], ז' ב[[ניסן]] ד'תתקנ"א<ref>ולפי גרסאות אחרות בשנת ד'תתק"ן</ref>, התאספו אנשי העיר, ובראשם אנשי אצולה וכמרים, והחלו לפרוע בבתי היהודים. יהודים רבים, ורבי יום טוב בראשם, נמלטו מהטבח והתבצרו במצודת קליפורד בעיר. לאחר שהפורעים סיימו לבזוז את רכוש היהודים, החלו לצור על המצודה. הם הותירו ליהודים ברירה בין התנצרות לבין מוות. רבי יום טוב פנה לאנשי העיר בקריאה: "אלוקי אבותינו, מי יאמר לו מה תעשה, והוא המצווה עלינו היום למות על תורתנו, והנה המוות עומד בפתח. מובטחני כי אינכם חושבים ח"ו לעזוב את התורה הקדושה בשביל שעה קלה של חיים, ולבחור לכם גורל יותר קשה לאנשי כבוד מן המוות, לחיות כבוגדים, תלויים ברחמי האויבים הזדים ונתונים לכלימת עולם. והנה, הואיל והבורא דורש מאיתנו היום להשיב את החיים אשר מסר לנו, הבה נמסרם לו במו ידינו, והרי רבים מבני עמנו ידעו לעשות כדבר הזה בימי הגזירות". לאחר נאומו, יהודים רבים ששהו במצודה בחרו להיענות לקריאתו, והתאבדו או שמסרו את נפשם בידי חבריהם. על פי עדויות שונות, רבי יום טוב בעצמו הרג כשישים נפשות מיהודי העיר<ref>רבי אפרים מבונא, ספר הזכירה. </ref>. יהודים אחרים לא התאבדו ובחרו להישרף במצודה על קדושת השם. על פי העדויות, נהרגו בפרעות כ-150 יהודים<ref>שם</ref>.  


בקינה שכתב רבי יוסף מקרארטרש על הטבח, כתב על רבי יום טוב:
בקינה שכתב רבי יוסף מקרארטרש על הטבח, כתב על רבי יום טוב:
שורה 20: שורה 20:
מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.
מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.


בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור|אור זרוע ב צט}}</ref>.  
בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור|אור זרוע ב צט}}</ref>.
 
==תורתו==
==תורתו==
רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ופעמים רבות מוזכר חכם בשם "הר"ר יום טוב", שיתכן שהכוונה אליו<ref>למשל {{מקור|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני".</ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]]<ref>{{מקור|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.  
רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ופעמים רבות מוזכר חכם בשם "הר"ר יום טוב", שיתכן שהכוונה אליו<ref>למשל {{מקור|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני".</ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]]<ref>{{מקור|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.  
15,330

עריכות

תפריט ניווט