הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר מידע חיוני על שיטת הפסיקה של הרב יוסף, על המחלוקת עליה - לצדדיה השונים, ועל פסיקותיו ההלכתיות, וכן חסרים מקורות רבים.}}
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר מידע חיוני על שיטת הפסיקה של הרב יוסף, על המחלוקת עליה - לצדדיה השונים, ועל פסיקותיו ההלכתיות, וכן חסרים מקורות רבים.}}


[[תמונה:Ravovadya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]].]]
{{רב
 
|שם=הרב עובדיה יוסף}}
'''הרב עובדיה יוסף''' הִיה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס) ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה.
|תמונה=[[תמונה:Ravovadya.jpg|250px|]]
|כיתוב=הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]].
|תאריך לידה=י"ב ב[[תשרי]] תרפ"א
|תאריך פטירה=ג' ב[[חשוון]] תשע"ד
|מקום פעילות=קהיר; [[תל אביב]]; [[ירושלים]].
|השתייכות=חרדים ספרדים
|נושאים בהם עסק=פסיקת הלכה
|תפקידים נוספים=[[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]; [[דיין]] בית הדין הרבני העליון; נשיא מועצת חכמי התורה.
|רבותיו=[[הרב עזרא עטיה]]
|תלמידיו=ראה לקמן
|חיבוריו=ראה לקמן
}}
'''הרב עובדיה יוסף''' הִיה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס) ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. התווה שיטת הכרעה ופסיקה שנפוצה כיום מאד בציבור הספרדי.  


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
נולד בבגדד  בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף {{מקור|- שם פרטי|כן}} עובדיה {{מקור|- שם משפחה|כן}}. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"{{דרוש מקור}}. למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בשליחות ראש הישיבה [[הרב עזרא עטיה]] החל להעביר שיעורי הלכה בבתי כנסת בירושלים. הוא הוסמך לכהן כ[[דיין]] על ידי [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], וכיהן בין השנים תש"ה- תש"ז כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים. לאחר הקמת המדינה שימש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של יהודי קהיר ב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]]. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין העליון לערעורים ב[[ירושלים]] וכן לרב הראשי ל[[תל אביב]] -יפו. בשנת תשל"ג, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצדו של [[הרב שלמה גורן]]. בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. לאחר גמר כהונתו, בשנת תשמ"ד, הוקמה תנועת ש"ס, והוא החל לעמוד בראשות "מועצת חכמי התורה" שלה. בעקבות תפקידיו כרב ראשי וכנשיא מועצת חכמי התורה, הפך לאחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל ובעולם. פסקיו וחיבוריו הינם בעלי השפעה מכרעת בעולם ההלכה. כנשיא מועצת חכמי התורה, היה גם בעל השפעה ציבורית משמעותית, והכרעותיו היו בעלי השפעה לאומית. בעקבות פטירת אשתו עבר להתגורר בבית בנו ר' משה בשכונת הר נוף ב[[ירושלים]], שם הוקם עבורו בית כנסת. ביתו היווה מוקד עליה לרגל לציבור ולאנשי הציבור.  
נולד בבגדד  בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, ונקרא עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף". למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בשליחות ראש הישיבה [[הרב עזרא עטיה]] החל להעביר שיעורי הלכה בבתי כנסת בירושלים. הוא הוסמך לכהן כ[[דיין]] על ידי [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], וכיהן בין השנים תש"ה- תש"ז כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים. לאחר הקמת המדינה שימש כ[[רב]] ו[[אב בית דין|אב]] בקהיר שב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]]. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין העליון לערעורים ב[[ירושלים]] וכן לרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]]. בשנת תשל"ג, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצדו של [[הרב שלמה גורן]]. בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. לאחר גמר כהונתו, בשנת תשמ"ד, הוקמה תנועת ש"ס, והוא החל לעמוד בראשות "מועצת חכמי התורה" שלה. בעקבות תפקידיו כרב ראשי וכנשיא מועצת חכמי התורה, הפך לאחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל ובעולם. כנשיא מועצת חכמי התורה, היה גם בעל השפעה ציבורית משמעותית, והכרעותיו היו בעלי השפעה לאומית. בשנת תשנ"ד נתן את הגב ההלכתי לתמיכה ב"הסכמי אוסלו". בעקבות פטירת אשתו עבר להתגורר בבית בנו הרב משה בשכונת הר נוף ב[[ירושלים]], שם הוקם עבורו בית כנסת. ביתו היווה מוקד "עליה לרגל" לציבור ולאישי ציבור.  


בשנת תשע"ג נפטר בנו [[הרב יעקב יוסף|הרב יעקב]] ממחלה. ב[[תשרי]] תשע"ד חלה ונוסף לשמו השם "חיים", אולם הוא נפטר ממחלתו בג' ב[[חשוון]] תשע"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה. לוויתו היתה מהגדולות בהסטוריה היהודית, לוויה שלא נראתה כמוה בירושלים.
בשנת תשע"ג נפטר בנו [[הרב יעקב יוסף|הרב יעקב]] ממחלה. ב[[תשרי]] תשע"ד חלה הרב עובדיה, ונוסף לשמו השם "חיים", אולם הוא נפטר ממחלתו בג' ב[[חשוון]] תשע"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה. לוויתו היתה מהגדולות בהיסטוריה היהודית, ולפי חלק מההערכות השתתפו בה כמיליון איש.  


== משפחתו ==
== משפחתו ==


הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם:
היה נשוי למרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, בהם:
@ [[הרב יעקב יוסף]] - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. נפטר בחיי אביו בב' ב[[אייר]] תשע"ג.  
 
@ [[הרב אברהם יוסף]] - רבה של [[חולון]]
@ בנו הבכור [[הרב יעקב יוסף]] - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. נפטר בחיי אביו בב' ב[[אייר]] תשע"ג.  
@ [[הרב יצחק יוסף]] - [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד
@ [[הרב אברהם יוסף]] - רבה של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
@ [[הרב דוד יוסף]] - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "[[הלכה ברורה]]"
@ [[הרב יצחק יוסף]] - [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד. נחשב ליורשו בהנהגת הציבור החרדי-ספרדי בישראל.
@ [[הרב דוד יוסף]] - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "[[הלכה ברורה]]". חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס.
@ הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף"  
@ הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף"  


'''חתניו:'''
'''חתניו:'''
@ [[הרב עזרא בר שלום]] - חבר בית הדין הגדול (נשוי לבתו עדינה)
 
@ [[הרב יעקב צ'יקוטאי]] - רב העיר מודיעין (נשוי לבתו רבקה)
@ [[הרב עזרא בר שלום]] - חבר בית הדין הגדול (נשוי לבתו עדינה).
@ [[הרב מרדכי טולידאנו]] - דיין ב[[ירושלים]]
@ [[הרב יעקב צ'יקוטאי]] - רב העיר מודיעין (נשוי לבתו רבקה).
@ [[הרב מרדכי טולידאנו]] - דיין ב[[ירושלים]].
@ [[הרב אהרן בוטבול]] - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר [[מודיעין עילית]].
@ [[הרב אהרן בוטבול]] - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר [[מודיעין עילית]].


בת נוספת נפטרה בצעירותה{{דרוש מקור}}.
בת נוספת נפטרה בצעירותה.  


== דרך פסיקתו ==
== דרך פסיקתו ==
15,330

עריכות

תפריט ניווט