15,330
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: "אני משה בר' מימון הדיין, בר' יוסף החכם בר' יצחק הדיין, בר' יוסף הדיין, בר' עובדיהו הדיין, בר' שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה". היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד"א|כן}}. | את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: "אני משה בר' מימון הדיין, בר' יוסף החכם בר' יצחק הדיין, בר' יוסף הדיין, בר' עובדיהו הדיין, בר' שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה". היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד"א|כן}}. | ||
כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=121 עומר השכחה] <ref>פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.</ref>, כי "בשעת פטירת ה[[ | כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=121 עומר השכחה] <ref>פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.</ref>, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית הספיור לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד ממנט ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)". | ||
בשנת ד'תתק"ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה"אלמוואחדין" - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד'תתקכ"ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב"ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב"ם, [[רבי אברהם בן הרמב"ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים. | |||
הרמב"ם השתלם בחכמת הרפואה הטבעית והיה לרופאו האישי של הסולטן צאלח א-דין ובני ביתו. | |||
[[תמונה:Kever rambam.jpg|250px|שמאל|ממוזער| קבר הרמב"ם בטבריה]] | [[תמונה:Kever rambam.jpg|250px|שמאל|ממוזער| קבר הרמב"ם בטבריה]] | ||
נפטר בכ' ב[[טבת]]<ref>כך מובא בשם נכדו [[רבי דוד הנגיד]] ברוב הספרים ובראשם ב"שם הגדולים" ל[[חיד"א]] (המקור הוא בסוף הפירוש למסכת ראש השנה המיוחס לרמב"ם). אולם, יש המביאים בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] שזו טעות סופר, וכי | נפטר בכ' ב[[טבת]]<ref>כך מובא בשם נכדו [[רבי דוד הנגיד]] ברוב הספרים ובראשם ב"שם הגדולים" ל[[חיד"א]] (המקור הוא בסוף הפירוש למסכת ראש השנה המיוחס לרמב"ם). אולם, יש המביאים בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] שזו טעות סופר, וכי יום פטירתו הוא בכ"ד ב[[טבת]], יום פטירתו של [[בעל התניא]] (כתבי הר"חא ביחובסקי בשם ר' שלמה תומרקין, מובא בספר "עירין קדישין" עמ' תקנו).</ref> ד'תתקס"ה (1204) ונקבר ע"פ המסורת ב[[טבריה]] (וישנה מסורת אחרת שנקבר בקברי האבות ב[[חברון]]<ref>ראה בסדר הדורות ערך ד"א תתקכ"ו</ref>, אולם מקובל כיום שקברו נמצא בטבריה). | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4965|מספר שנים=66}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4965|מספר שנים=66}} | ||
עריכות