מבוקר
8,889
עריכות
פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
כי כשהריח הרע הזה מתערב עם שאר סממני הקטורת - הוא מסלק את מלאך המוות ומביא חיים לעולם. | כי כשהריח הרע הזה מתערב עם שאר סממני הקטורת - הוא מסלק את מלאך המוות ומביא חיים לעולם. | ||
==אדום וישראל== | |||
פרשתנו מספרת את תולדות בעם האדומי, אשר בא מהצאצאים של עשו. כבר רבקה אימנו מתבשר על כך:""וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" - אלה לא סתם תאומים. כתב חנן חסן בעלונו "צהר תעשה לתיבה": "והיא כמו שואלת את עצמה, "האם לילד הזה התפללתי" ? ואז זוכה רבקה ומקבלת תשובה מהקב"ה : "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ". אין המדובר בילד אחד הלוקה בפיצול אישיות, כי אם בשני ילדים, שכל אחד מהם יעמוד בראש אומה אחרת. | |||
וחסון חוזר ומוסיף: ומדוע חוזרת התשובה לכאורה על עצמה, ראשית "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ", ובשנית "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" ? כי אילו נאמר לה רק "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ", עדיין ניתן היה לחשוב שמעובר אחד שבבטנה, ייצאו בעתיד שני גויים, ולכן העובר מתנהג בכל רגע לרוחו לאחד מהם. המשך התשובה מבהיר, כי שְׁנֵי הלְאֻמִּים, יִפָּרֵדוּ עוד בהיותם במעיה (ברחמה) כפי שהיא כבר חשה. | |||
והוא מבהיר: "ומדוע מיוחסת ההיפרדות ללְאֹם דווקא ? לשם כך עלינו לתהות על קנקנה של המילה "לְאֹם". המילה 'אֻמָּה' המקבילה במובנה למילה 'לְאֹם', נזכרת לראשונה לגבי תולדותיו של ישמעאל "אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל...שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם". המילה "לְאֹם" מזכירה לנו מחד את המילה "תְּאוֹם", ומאידך את ההפרדה שבין יצחק וישמעאל. החלוקה "הלאומית" בין בניו של אברהם, נעשתה לפי האם היולדת. | |||
בניה של הגר (=קטורה), ישמעאל ואחיו, אינם יורשים את אברהם, היהודי הראשון, לא בגשמי ולא ברוחני. רק יצחק, בנה של שרה, הוא היורש והממשיך. ואכן, ההלכה היהודית קובעת, כי ליהודי ייחשב רק מי שהוא בן לְאֵם יהודיה (אלא אם כן גוייר כהלכה). וכאן אנו רואים שוב את הרמז, לְאֹם = לְאֵם (הזיקה החזקה למילה 'אֵם' ניכרת גם במילים 'אֹם' ו-'אֻמָּה' המופיעות במקרא במשמעות של עַם). | |||
וחנוך חסון מסיים:" וממשיך הקב"ה ומבהיר כי אין המדובר בפירוד גיאוגרפי, שינתק את הקשר בין יַעֲקֹב ועֵשָׂו, אלא "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ". על דרך הפשט ניתן להבין שאחד הלְאֻמִּים יגבר על השני. אך כפי שמבהירים חז"ל, התחזקותו ועלייתו של כל אחד מהם, תבוא תמיד על חשבון היחלשותו וירידתו של השני : "וּלְאֹם (אחד) מִלְאֹם (השני, מאבדן כוחו של השני) יֶאֱמָץ (יתגבר)". עֵשָׂו הוא אֶדוֹם, המייצג את רומי ואת הנצרות לעומת יַעֲקֹב המייצג את עם ישראל ואת היהדות. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||