פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעה יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
יש דברים רבים שאם החזיק בהם הלוקח לא קנה, ואם החזיק באחת מהם בנכסי הגר או נכסי הפקר קנה. כיצד, המוציא פלטרין גדולים בנויים בנכסי הגר או בנכסי הפקר, וסייד בהם סיוד אחד או כייר בהם כיור אחד כגון אמה אחת או יותר כנגד הפתח, קנה. (ב"ב נג,ב).
אבן האז"ל בהלכות זכייה ובהלכות מכירה מסביר את טעם החילוקים בין חזקה בנכסי חברו לחזקה בנכסי הגר. בנכסי חברו תיקון מועט כמו סיוד וכיור אינו קונה, משום שהבעלים רוצים בכך ואינם מקפידים (ואם כן פעולה זו אינה מראה על בעלות, לעומת נכסי הגר שודאי אף תיקון קל מראה על בעלות, שהרי עבור מי עשאה אם לא למען עצמו? אפשר לבאר גם באופן קצת שונה, כפי שביאר המנחת אשר [מעצמו, לא בדעת אבן האז"ל], שבנכסי חברו צריך לעשות פעולה שלא רק מראה על בעלות אלא גם מראה על כך שחברו מסתלק מהבעלות). לעומת זאת, אכילת פירות מראה על בעלות דווקא בנכסי חברו, מכך שלא הקפיד, אבל בהפקר יתכן שרצה רק לקחת הפירות ולא לזכות באילן (הרבה פעמים קוטפים פירות הפקר ולא מתכוונים לזכות באילן).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.