כל שיש בהיקפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
(תיקון הקלדה) |
||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כל עיגול שיש בהיקפו {{מקור|מידת הקו הסובב את העיגול}} שלשה טפחים, יש בקוטרו {{מקור|מידת הקו העובר משפה לשפה דרך מרכז העיגול}} טפח. | כל עיגול שיש בהיקפו {{מקור|מידת הקו הסובב את העיגול|כן}} שלשה טפחים, יש בקוטרו {{מקור|מידת הקו העובר משפה לשפה דרך מרכז העיגול|כן}} טפח. | ||
בגמרא {{מקור|עירובין יד, א}} למדים זאת ממה שנאמר {{מקור|מלכים א ז, כג}}: "ויעש את הים מוצק, עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב, וחמש באמה קומתו, וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב", כלומר, שהים היה עגול, וקוטרו היה עשר אמות, והיקפו - שלשים אמה. | בגמרא {{מקור|עירובין יד, א|כן}} למדים זאת ממה שנאמר {{מקור|מלכים א ז, כג|כן}}: "ויעש את הים מוצק, עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב, וחמש באמה קומתו, וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב", כלומר, שהים היה עגול, וקוטרו היה עשר אמות, והיקפו - שלשים אמה. | ||
ברם, החשבון אינו מדוייק, והמספרים שבכתוב הינם מספרים עגולים. וכן כותב הרמב"ם, שלפי חכמי המידות כל עיגול שיש אמה באלכסונו {{מקור|בקוטרו}}, יש בהיקפו שלש אמות ושביעית בקירוב; ולפי שמספר זה לא יושג לעולם אלא בקירוב, נקטו החכמים את המספר השלם. | ברם, החשבון אינו מדוייק, והמספרים שבכתוב הינם מספרים עגולים. וכן כותב הרמב"ם, שלפי חכמי המידות כל עיגול שיש אמה באלכסונו {{מקור|בקוטרו|כן}}, יש בהיקפו שלש אמות ושביעית בקירוב; ולפי שמספר זה לא יושג לעולם אלא בקירוב, נקטו החכמים את המספר השלם. | ||
ואמנם לפי תורת ההנדסה: אם הקוטר הוא טפח, ההיקף הוא 3.14 טפחים {{מקור|בקירוב של מאית}}. | ואמנם לפי תורת ההנדסה: אם הקוטר הוא טפח, ההיקף הוא 3.14 טפחים {{מקור|בקירוב של מאית|כן}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=369 תירוץ חדש לקושיא עתיקה - בעניין היחס בין היקף המעגל לקוטרו] - מאמר מקיף ומעמיק בנושא | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־00:24, 21 בדצמבר 2015
|
כל עיגול שיש בהיקפו (מידת הקו הסובב את העיגול) שלשה טפחים, יש בקוטרו (מידת הקו העובר משפה לשפה דרך מרכז העיגול) טפח.
בגמרא (עירובין יד, א) למדים זאת ממה שנאמר (מלכים א ז, כג): "ויעש את הים מוצק, עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב, וחמש באמה קומתו, וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב", כלומר, שהים היה עגול, וקוטרו היה עשר אמות, והיקפו - שלשים אמה.
ברם, החשבון אינו מדוייק, והמספרים שבכתוב הינם מספרים עגולים. וכן כותב הרמב"ם, שלפי חכמי המידות כל עיגול שיש אמה באלכסונו (בקוטרו), יש בהיקפו שלש אמות ושביעית בקירוב; ולפי שמספר זה לא יושג לעולם אלא בקירוב, נקטו החכמים את המספר השלם.
ואמנם לפי תורת ההנדסה: אם הקוטר הוא טפח, ההיקף הוא 3.14 טפחים (בקירוב של מאית).
לקריאה נוספת[עריכה]
תירוץ חדש לקושיא עתיקה - בעניין היחס בין היקף המעגל לקוטרו - מאמר מקיף ומעמיק בנושא