הלנת הדין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־14:35, 8 בדצמבר 2008
|
חובת דחיית פסק הדין, בדין מדיני נפשות שהסכימו עליו הדיינים לחובה, עד ליום המחרת.
בית דין שדנו דיני נפשות, אם הגיעו למסקנה שיש לזכות את הנאשם, פוסקים את דינו בו ביום. אבל אם הסכימו הדיינים לחייבו, אין פוסקים את דינו לחובה באותו יום, אלא משהים את דינו עד למחרת, שמא ימצאו לו זכות.