פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעה ה: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־12:44, 18 בפברואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה – הרוגי מלכות
מסכת שמחות פרק ב הלכה ט
הרוגי מלכות... מאימתי מתחילין להן למנות? משעה שנתיאשו מלשאול, אבל לא [מלגנוב {את המת}] (מגנב {לא מתאבלים משום שהוא רשע} (לגרסת המרדכי)). כל הגונב הרי זה שופך דמים, ולא כשופך דמים בלבד, אלא כעובד עבודה זרה ומגלה עריות ומחלל שבתות.
וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן: "הרוגי מלכות שאין מניחים אותם ליקבר, מאימתי מתחילין להתאבל עליהם ולמנות ז' ושלשים, משנתיאשו לשאול למלך לקוברן, אע"פ שלא נתיאשו מלגנוב אותם[1]".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
ובבאר הגולה (ס"ק 0) ביאר שמונים מזמן שהתייאשו מלשאול (ולא מזמן שהתיאשו מלגנוב) כיון שגניבה היא דבר לא מצוי ויש בזה סכנה, וכן כתוב בברייתא בשמחות (פ"ב ה"ט) שכל הגונב כשופך דמים, מגלה עריות, עובד עבודה זרה ומחלל שבתות.