פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ג}}
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ג}}


סעיפים ג - ד, קול על גירושין כשנשואה לכהן
סעיפים ג - ד, קול על גירושין כשנשואה לכהן
שורה 34: שורה 33:


֎ אם יצא על אשה קול זנות לא חוששים לו, כי אנשים אומרים שאשה מזנה כבר שרואים בה התנהגות פרוצה בעלמא . [[רמב"ם]].
֎ אם יצא על אשה קול זנות לא חוששים לו, כי אנשים אומרים שאשה מזנה כבר שרואים בה התנהגות פרוצה בעלמא . [[רמב"ם]].


==סעיף ג==
==סעיף ג==

גרסה מ־17:22, 14 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ו ג


סעיפים ג - ד, קול על גירושין כשנשואה לכהן

בגמרא במסכת גיטין גיטין פא א נאמר שאם יצא על אשת כהן קול שהתגרשה מבעלה, לא חוששים לקול ומותר לו להמשיך לקיים אותה, כי לא חוששים לקול שאחרי הנישואין. בהמשך הפרק גיטין פא א נאמר שלא חוששים גם לקול שאחרי האירוסין. אם לאחר זמן התאלמנה ורוצה להינשא לכהן - אינה יכולה, כי כעת זה קול שלפני הנישואין ולו חוששים.

טור: אם יצא קול על אשת כהן שהיא התגרשה, ובפועל היא חיה איתו כרגיל - לא חוששים לקול ויכול להמשיך ולקיים אותה. אסור לה להתחתן עם כהן אחר אפילו אם הבעל מת, ואם נישאת תצא.

☜ כך פסק השו"ע. הח"מ והב"ש ביארו (עפ"י דברי הגמרא) שאם נישאת לכהן אחר תצא ולא חוששים ללעז על הבנים מהבעל הראשון, כי יאמרו שהתגרשה מהראשון סמוך למיתתו.


⦿ מקום שלא קוראים לנתינה כתיבה (סעיף ד)

הגמרא מסייגת שהאשה אסורה לכהן אחר אם התאלמנה מהראשון - דווקא אם באותו המקום קוראים לנתינה כתיבה (ולכן כשיצא קול על פלוני שכתב גט לאשתו, הקול מדבר על נתינת הגט), אך במקום שלא קוראים לנתינה כתיבה היא מותרת גם לכהן אחר.

רמב"ם: גם אם יצא קול על כתיבה בלבד, תצא מהשני.

ר"ן: תימא שהרמב"ם לא חילק בין המקומות כמו שאמרה הגמרא. הב"ח הסביר שלדעת הרמב"ם הגמרא הביאה את החילוק בין המקומות רק בתור חלק מדיון, אך באמת בכל מקום חוששים לקול אם נישאת לכהן אחר. הב"ח פוסק כדברי הרמב"ם.

טור: אם יצא קול על כתיבה, רק אם קוראים לנתינה כתיבה חוששים לקול.

☜ כך פסקו השו"ע והב"ש.


⦿ יצא על אשה קול שהיא חלוצה (דרכי משה)

רמב"ם ומגיד משנה: אם יצא על אשה קול שהיא חלוצה, לא חוששים לו בכלל אפילו אם הוא התחזק בבית דין.

ראב"ד: אם התחזק בבית דין חוששים לו.


֎ אם יצא על אשה קול זנות לא חוששים לו, כי אנשים אומרים שאשה מזנה כבר שרואים בה התנהגות פרוצה בעלמא . רמב"ם.

סעיף ג

יצא קול: פלוני כהן גירש את אשתו, והרי היא יושבת תחתיו, אין מוציאין מידו, דלקלא דלבתר נשואין או דבתר אירוסין לא חיישינן. ואם מת, ונשאת לכהן אחר, תצא (גיטין פא,א).

מתוך הספר יאיר השולחן