פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סח ד

סעיף ד

טען ואמר: לא מצאתיה בתולה, והיא אומרת: לא בא עלי ועדיין אני בתולה, בודקין אותה (ע"פ חבית של יין^א) (טור) (כתובות י,ב), או מתייחד עמה בפני עדים וחוזר ובועל^ב (רמב"ם).

א. בדיקה בחבית: בגמ' מסופר שרבן גמליאל בדק קודם בשתי שפחות משום שכך קיבל אמנם לא ראה מעשה וחשש שמא לא קים ליה בגווה. הטור כתב כיצד בודקים והוסיף שהרמ"ה כתב שצריך לבדוק קודם בשתי שפחות. הב"י והב"ח הבינו שהדעה הראשונה בטור חולקת, ואילו הח"מ כתב שהטור לא הביא את הרמ"ה כחולק אלא כמפרש. הרמב"ם כתב שבודקים אותה ולא פירט וכתב המ"מ שכוונתו שאפשר לבדוק גם באופנים נוספים, ואילו הח"מ ביאר שסבר שהיין שלנו אינו מספיק חזק כדי לבדוק. מ"מ הרמ"א כן כתב בדיקה זו. למעשה הכריע הח"מ שאיננו בקיאים בשום בדיקה.

ב. מתייחד ובועל: הח"מ העמיד באשת ישראל שנתקדשה לאחר גיל שלוש, שאז הוי ס"ס ומותרת לו, ודחה את הב"ח שהעמיד אפילו בספק אחד. הב"ש ביאר שהרמב"ם והשו"ע עסקו במכחישה וטוענת "לא בא עלי", ונכונים דברי הח"מ שמדובר דוקא במקרה שהוי ס"ס, אולם הטור עסק בטוענת שהיטה, והוא לא מכחיש, ולכן ביארו הב"ח שמדובר אפילו כשיש ספק אחד, משום שהוי ברי ושמא ולכן נאמנת ולא נאסרת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.