פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לט ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לט ו

סעיף ו[עריכה]

קידשה ע"מ שאין בה מומין, והיו בה מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה, אינה מקודשת (כתובות עד,ב). אבל אם התנה האשה (ע"מ) שאין בו מומין, והיו בו מומין והלך אצל רופא וריפא, הרי זו מקודשת, שאין גנאי לאיש במומין שכבר נתרפאו, והאשה אינה מקפדת על זאת (עה,א).

נתרפאה אינה מקודשת: ח"מ – אפי' קודם שנודע לבעל, שהרי בכך מדובר בגמ' לגבי נדר. אך נתרפאה קודם הקידושין מקודשת, כיוון שלא התנה על כך. ובסי' קיז,סקי"ב הוסיף שאם היתה מצורעת או נכפית בילדותה יתכן שנחשב כמום כיוון שיש סיכון שיחזור.

נתרפא הבעל לאחר שנודע לה: ח"מ – מסתפק אם מיד כשנודע לה מקפדת כמו באיש וא"כ אינה מקודשת, או שאשה מקפידה רק על מום שאין לו רפואה. ב"ש – אך לגבי נדרים אין חילוק בין איש לאשה וגם אם ילך האיש לחכם לאחר שנודע לה אינה מקודשת, כיוון שבנדר הדבר לא תלוי במיאוס אלא טעם ההקפדה מיד בשעת שמיעה הוא שסוברים שמא אין לנדר היתר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.