אנציקלופדיה תלמודית:פרוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מטבע קטנה שערכה קובע לשיעור ממון.</span> = === <span dir="rtl">מהותה</span> === <...") |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־18:57, 18 בדצמבר 2023
|
הגדרת הערך - מטבע קטנה שערכה קובע לשיעור ממון.
מהותה
הפרוטה, הינה מטבע נחושת[1], ויש שכתבו שהיה מעורב בה כסף במשקל חצי שעורה[2], והכסף שבה חלק אחד משמונה, ושאר חלקיה היו נחושת, ויחד היה שוה משקלה למשקל האיסר[3]. והייתה נוהגת בזמן חכמים, אבל בזמנו של משה יש שכתבו שלא הייתה מטבע כזו, כי אם דינר* או מעה של כסף[4]. ויש שכתבו שאף בימי משה הייתה מטבע פרוטה של נחושת[5]. והיא הייתה המטבע הקטנה ביותר[6], ויש מן הראשונים שכתבו שמטבע הנקראת טריסית, הייתה פחותה מפרוטה[7]. בצורתה נחלקו ראשונים, יש שכתבו שלא היה טבוע בה צורה כשאר מטבעות, אלא הייתה חלקה כאסימון*[8]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שהיא מטבע שיש עליה צורה[9].
יחסה למטבעות
יחס ערך הפרוטה למטבעות אחרות נחלקו בו תנאים, לדעת חכמים ערכה אחד משמונה באסר* האיטלקי[10], והאיסר אחד מעשרים וארבע בדינר* כסף[11], נמצא ערך הפרוטה אחד מקצ"ב בדינר כסף[12]. לדעת רבן שמעון בן גמליאל, ערכה אחד מששה באיסר האיטלקי[13], נמצא ערך הפרוטה אחד מקמ"ד בדינר כסף[14]. הלכה כחכמים[15]. על היוצא ממחלוקת זו להלכה, ע"ע פחות משוה פרוטה.
ערכה בכסף
לפי היחס של קצ"ב פרוטות לדינר[16] כתבו גאונים, לשיטתם שהדינר כסף שבתלמוד שוה במשקלו לדינר זהב של ערביים במשקל תשעים וששה גרעיני שעורה[17], שערך הפרוטה כערך כסף השוה במשקלו למשקל חצי שעורה[18]. ולפי משקל השעורה יש מחכמי זמננו שקבעו שיעורו, חלק 40 של הגרם (=0.025 גרם)[19]. ויש שמצאו שיעורו, חלק 45 של הגרם (=0.022 גרם)[20]. ולשיטת הראשונים שערך הדינר קטן בכשישית[21], ערך הפרוטה קטן ממחצית השעורה, ולפי משקל זמנינו, עולה חלק 55.5 של הגרם (=0.018)[22]. ויש מן הגאונים שכתבו שערך הפרוטה כערך כסף במשקל רבע שעורה[23].
שינויים בערכה
ערך הפרוטה ביחס למטבעות האחרות היה משתנה מפעם לפעם לפי מה שהיו המלכים מוסיפים על משקל המטבע או פוחתים ממנה[24], או שהוזלו האיסרים ונמצאו פחות פרוטות באיסר[25], או שהיה משתנה יחס ערך הנחושת לערך הכסף[26]. על הערך הקובע לגבי דין שוה פרוטה כאשר חל שינוי בערך המטבע, ע"ע פחות משוה פרוטה.
שוה פרוטה
ערך הפרוטה, הינו הערך הקובע להיקרא ממון חשוב, בכדי שיחולו בו איסורים, מצוות ודינים הנוגעים לממון[27], וערך השוה פחות מפרוטה, אינו נחשב בדיני התורה[28]. על ההלכות והדינים השונים שנאמר בהם שאינם נוהגים אלא בשוה פרוטה, ועל אלו שנאמרו גם בפחות משוה פרוטה, ועל מקורו וגדרו של שיעור זה, ע"ע פחות משוה פרוטה.
הערות שוליים
- ↑ עי' כתובות קי ב: פריטי דכספא וכו', ועי' ב"ב קסה ב ומנחות קז א: באתרא דלא סגי, ועי' תוס' מנחות שם ד"ה דלמא; רש"י יבמות יד ב ד"ה בכסף וקידושין ב א ד"ה פרוטה; ראב"ן קידושין ד"ה האשה נקנית לבעל; ר"י מלוניל על הרי"ף קידושין שם ושבועות לח ב; ר"ן על הרי"ף קידושין שם; נמוקי יוסף שבועות שם.
- ↑ מאירי קידושין ב א; תשב"ץ ח"ג סי' לו. ועי' ציון 17 ואילך.
- ↑ תשב"ץ שם, וצריך לומר שהיחס של אחד משמנה אינו מדויק, כיון שמשקלו הסגולי של הנחושת קטן מעט יותר ממשקל הכסף.
- ↑ אבני מילואים סי' כז סק"א, ע"פ רש"י קידושין יא א ד"ה ושל ותוס' שם ד"ה כל וע"ב ד"ה והרי. וע"ע דינר ציון 31 ואילך.
- ↑ עי' פני יהושע קידושין יב א ד"ה סבר רב יוסף; חזו"א אהע"ז סי' סו סק"ח: ומיהו אפשר.
- ↑ חזו"א שם, עי"ש שעל כן סבר רב יוסף בקידושין שם, שהמטבע הקטנה תחשב פרוטה אפי' אם פחותה מפרוטה של משה.
- ↑ מאירי ב"מ מו א בשם יש מפרשים, ועי' מוסף הערוך ערך טרסית שפי' בע"א, וע"ע מטבעות, ואפשר שאף למאירי לא היה מטבע הטריסית בזמן משה, ובדורות מאוחרים אפשר שתהיה מטבע פחותה מפרוטה.
- ↑ הערוך ערך פרוטה, ע"פ ב"מ מו ב; רשב"א שבועות מ א בשם הר"י מגאש.
- ↑ רש"י קידושין יא ב ד"ה הפורט, שאפשר לחלל מע"ש על הפרוטה, וע"ע מעשר שני, שאי אפשר לחלל אלא על מטבע שיש בה צורה.
- ↑ משנה קידושין ב א וברייתא שם יב א וב"מ מד ב ותוספתא ב"ב פ"ה; ירושלמי קידושין פ"א ה"א: תני רבי חייא.
- ↑ ברייתא קידושין וב"מ שם ותוספתא שם. וע"ע אסר ציון 21א ואילך.
- ↑ רש"י קידושין שם ד"ה אלפא וד"ה אליבא; ריטב"א שם ד"ה א"ל; תוס' הרא"ש שם ד"ה סבר; מאירי שם ד"ה הנהנה.
- ↑ ברייתא קידושין שם ובירושלמי שם.
- ↑ רש"י שם; ריטב"א שם.
- ↑ רי"ף קידושין שם; רמב"ם פירוש המשנה קידושין פ"א מ"א ושקלים פ"א ה"ג; רא"ש קידושין פ"א סי' יז; ריטב"א קידושין שם ד"ה אמר ליה בין לדידי; מאירי שם. ועי' שיטה לא נודע למי שם ד"ה בין לדידי.
- ↑ עי' ציון 12.
- ↑ ע"ע דינר ציון 84.
- ↑ שו"ת הגאונים (קורונל) סי' צה; רי"ף קידושין יב א; ר"ח שבועות לט ב; רמב"ם בפירוש המשנה קידושין פ"א מ"א ושבועות פ"ו מ"א ועדיות פ"ד מ"ז ובהלכות שקלים פ"א ה"ב ה"ג וטוען ונטען פ"ג ה"א; סמ"ג עשין מח וצה; שו"ת הר"א בן הרמב"ם סי' פב בשם הרי"ף; רמב"ן שבועות לח ב בשם הר"ח והרי"ף והל' בכורות פ"ח ופי' עה"ת במכתב בסוף החיבור בשם הרי"ף והגאונים; ר"ן על הרי"ף כתובות קי ב, קידושין שם, שבועות לח ב; או"ז הל' בכורות תקכג; רא"ש בכורות פ"ח סי' ט; שו"ע חו"מ פח א, ועי' אהע"ז כז י, יו"ד רצד ו, שה א. ועי' עצמות יוסף קידושין שם ד"ה ולענין הלכה, שהכוונה לחתיכת כסף שמשקלה עולה כמשקל חצי שעורה, ולא לחתיכת כסף בגודל חצי שעורה.
- ↑ שיעורי תורה (לר"ח נאה) מהדו"ק עמ' ז; חזו"א חו"מ סי' טז ס"ק ל. ועי' מדות ושיעורי תורה פכ"ב שם ובהערה 73 על הסיבה לחישוב זה.
- ↑ מדות ושיעורי תורה פכ"ב אות יא ופכ"ה אות ד, עי' פכ"ב שם שכן עולה ע"פ משקל הסלע לדעת הגאונים, שהוא 17 גרם, וע"ע סלע.
- ↑ ע"ע דינר ציון 89, ועי"ש ציון 88 על הדעה החולקת, ועי' מדות ושיעורי תורה פכ"ב הע' 27, שהרמב"ן במכתב בסוף ספרו חזר בו וטעם חזרתו.
- ↑ עי' אדרת אליהו (ראש) קידושין סי' ד.
- ↑ תשובות הגאונים (הרכבי) סי' שפו בשם רבינו אב"ד; שערי שבועות שער ה'; מרדכי הארוך המובא בב"ח חו"מ סי' פח; עי' ס' החינוך מצוה קה, ועי' מנ"ח שם. ועי' חי' הרי"מ חו"מ סי' פח סעי' ג, שכ' לחוש לדעה זו.
- ↑ רש"י קידושין יב א ד"ה כל דהו בפי' דברי רב יוסף שם.
- ↑ גמ' שם ורש"י ד"ה אליבא.
- ↑ ירושלמי קידושין פ"א ה"א.
- ↑ על מהות המטבע, עי' ציון 1 ואילך.
- ↑ רמב"ם בפירוש המשנה מעשר שני פ"ד מ"ח; לבוש חו"מ סי' פח סעי' א. ועי' להלן: בדינים השונים, על הדינים הרבים שאינם נוהגים בפחות משו"פ. ועי' בבא מציעא צו א: ממונא בעינן והא איכא או דלמא כל פחות מפרוטה לאו כלום הוא.