רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]]
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]]


שורה 14: שורה 13:
==שיטת פירושו==
==שיטת פירושו==


שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל פרק במקרא לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בא]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:
* השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
* השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
* השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.
* השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.

גרסה מ־05:58, 5 בפברואר 2009

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
פירוש על התורה

רבי יצחק אברבנאל הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 ליסבון - פואטוגל - 1508 ונציה, איטליה ונקבר בפדובה. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא.

פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן בגוף הפירוש. פירושו ידוע גם כארוך יחסית.

הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה בונציה שבאיטליה בשנת ה"א של"ט (5,339) לבריאת העולם - 1579 למנינם.

פרשנות המקרא

נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו, בנוסף לענייני דקדוק ושפה, גם את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו.

שיטת פירושו

שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל בפרשת בשלח על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:

  • השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
  • השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.

וכך עד שאלה הז'.

עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש.