אהוד בן גרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אהוד בן גרא''' היה השני מבין ה[[שופטים]].  
'''אהוד בן גרא''' היה השני מבין ה[[שופטים]].  


אהוד היה מבני [[שבט בנימין]], והיה [[איטר]]. קיבל תורה מ[[עתניאל בן קנז]]. בימיו, בני ישראל היו משועבדים לעגלון מלך [[מואב]]. לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד, נשלח אהוד על ידי ה' להושיע את ישראל. הוא נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד ([[אמה (מידת אורך)|אמה]]), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. שומריו של עגלון, לא בדקו את הרגל הזו, מפני שלא ידוע כי אהוד היה איטר יד. כאשר ניגש לעלגון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" {{מקור|שופטים ג יז|כן}}), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן יצאו כל שומרי המלך. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, הוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת אחרי צאתו. כשעבדי עגלון באו וראו את הדלת נעולה, חשבו כי המלך עושה את צרכיו, ולכן לא פתחו, אלא רק לאחר זמן רב, בו אהוד הספיק להמלט להר אפרים. הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא להם להלחם במואב. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש. לאחר מכן, שפט אהוד את ישראל במשך שמונים שנה.  
==סיפור המלחמה במואב==
===רקע===
אהוד היה מבני [[שבט בנימין]], והיה [[איטר]], כלומר: משתמש ביד שמאל, ולא ביד ימין. קיבל תורה מ[[עתניאל בן קנז]]. בימיו עשו בני ישראל את הרע בעיני ה', והותקפו בידי עגלון מלך [[מואב]], שעלה בראש עמו ובראש עמון ועמלק, וכבש את [[יריחו]].
 
===ההתנקשות בעגלון===
לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד למואב, זעקו העם אל ה', והוא שלח את אהוד להושיע אותם.
 
אהוד נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד ([[אמה (מידת אורך)|אמה]]), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. כשנכנס לעגלון, בדקו השומרים בכניסה שהוא לא נושא נשק - ומפני שלא ידעו שאהוד הוא איטר יד ימינו, חיפשו רק על רגל שמאל, שכן כאשר אדם רוצה להחביא כלי נשק, הוא מחביא אותו על הרגל שמול ידו החזקה, וכך נוח יותר לשלוף אותו, ואדם רגיל יעשה זאת על רגל שמאל.
 
כאשר ניגש לעגלון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" {{מקור|שופטים ג יז|כן}}), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן כל שומרי המלך יצאו. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, אהוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת.
 
כשעבדי עגלון חזרו, הם ראו שהדלת נעולה, והניחו שהיא נעולה מבפנים, ושהמלך הוא שנעל אותה מפני שהוא עושה את צרכיו. הם לא פתחו את הדלת במשך זמן רב, ועד שהביאו מפתח, נכנסו וגילו את מלכם מת, הספיק אהוד להגיע להר אפרים.
 
===המלחמה במואב===
כשהגיע אהוד להר אפרים, הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא: '''רדפו אחרי, כי נתן ה' את אויבכם את מואב בידכם'''. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש - "כל איש שמן וכל איש חיל, לא נמלט איש".
 
לאחר המלחמה שקטה הארץ שמונים שנה - התקופה הארוכה ביותר בספר שופטים.
 
{{סדרה|הקודם=[[עתניאל בן קנז]]|הבא=[[שמגר בן ענת]]|רשימה=מעתיקי השמועה}}
{{סדרה|הקודם=[[עתניאל בן קנז]]|הבא=[[שמגר בן ענת]]|רשימה=מעתיקי השמועה}}


{{שופטים}}
{{שופטים}}
[[קטגוריה:שופטים]]
[[קטגוריה:שופטים]]
[[קטגוריה: שבט בנימין]]

גרסה מ־13:55, 22 במאי 2012

אהוד בן גרא היה השני מבין השופטים.

סיפור המלחמה במואב

רקע

אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר, כלומר: משתמש ביד שמאל, ולא ביד ימין. קיבל תורה מעתניאל בן קנז. בימיו עשו בני ישראל את הרע בעיני ה', והותקפו בידי עגלון מלך מואב, שעלה בראש עמו ובראש עמון ועמלק, וכבש את יריחו.

ההתנקשות בעגלון

לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד למואב, זעקו העם אל ה', והוא שלח את אהוד להושיע אותם.

אהוד נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד (אמה), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. כשנכנס לעגלון, בדקו השומרים בכניסה שהוא לא נושא נשק - ומפני שלא ידעו שאהוד הוא איטר יד ימינו, חיפשו רק על רגל שמאל, שכן כאשר אדם רוצה להחביא כלי נשק, הוא מחביא אותו על הרגל שמול ידו החזקה, וכך נוח יותר לשלוף אותו, ואדם רגיל יעשה זאת על רגל שמאל.

כאשר ניגש לעגלון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" (שופטים ג יז)), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן כל שומרי המלך יצאו. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, אהוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת.

כשעבדי עגלון חזרו, הם ראו שהדלת נעולה, והניחו שהיא נעולה מבפנים, ושהמלך הוא שנעל אותה מפני שהוא עושה את צרכיו. הם לא פתחו את הדלת במשך זמן רב, ועד שהביאו מפתח, נכנסו וגילו את מלכם מת, הספיק אהוד להגיע להר אפרים.

המלחמה במואב

כשהגיע אהוד להר אפרים, הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא: רדפו אחרי, כי נתן ה' את אויבכם את מואב בידכם. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש - "כל איש שמן וכל איש חיל, לא נמלט איש".

לאחר המלחמה שקטה הארץ שמונים שנה - התקופה הארוכה ביותר בספר שופטים.

הקודם:
עתניאל בן קנז
מעתיקי השמועה הבא:
שמגר בן ענת