הרב אהרן קלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} '''הרב ד"ר אהרן קלר''' היה רבה הראשון של נהריה. נולד בשנת תרס"ט בגליציה, ובגיל צעיר עבר עם משפחת...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''הרב ד"ר אהרן קלר''' היה רבה הראשון של נהריה.  
'''הרב ד"ר אהרן קלר''' היה רבה הראשון של העיר נהריה.  


נולד בשנת תרס"ט בגליציה, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר בויטן שבגרמניה. התחנך בברלין שם שילב השכלה כללית יחד עם לימודי קודש. בהמשך לימודיו השלים תואר דוקטורט מאוניברסיטת ברלין והוסמך לרבנות ע"י [[בית המדרש לרבנים בברלין]] על ידי [[הרב יחאיל יעקב ויינברג]], בעל "שרידי אש". כמו כן, כיהן כרבה של בויטן.  
נולד בשנת תרס"ט בגליציה, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר בויטן שבגרמניה. התחנך בברלין שם שילב השכלה כללית יחד עם לימודי קודש. בהמשך לימודיו השלים תואר דוקטורט מאוניברסיטת ברלין והוסמך לרבנות ע"י [[בית המדרש לרבנים בברלין]] על ידי [[הרב יחאיל יעקב ויינברג]], בעל "שרידי אש". כמו כן, כיהן כרבה של בויטן.  


לאחר שהואשם ע"י הגסטאפו באשמת הרחבת היתר הכניסה לאסירים יהודים בכלא הגרמני, ברח ברכבת מגרמניה לפולין עם אשתו ובנו הקטן, משם המשיכו באוניה לרומניה ומשם ל[ארץ ישראל]], אליה הגיע בשנת תרצ"ט. במהלך [[השואה]] נספתה כמעט כל משפחתו.  
לאחר שהואשם ע"י הגסטאפו באשמת הרחבת היתר הכניסה לאסירים יהודים בכלא הגרמני, ברח ברכבת מגרמניה לפולין עם אשתו ובנו הקטן, משם המשיכו באוניה לרומניה ומשם ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע בשנת תרצ"ט. במהלך [[השואה]] נספתה כמעט כל משפחתו.  


לאחר זמן קצר עבר לרעננה, שם הקים את התיכון הדתי הראשון בעיר, "יבנה". אז קיבל הצעה  מ[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לכהן כרב העיר נהריה. הוא נענה להצעה, ובהיותו בן 30 בלבד החל לכהן כרב העיר.  
לאחר זמן קצר עבר לרעננה, שם הקים את התיכון הדתי הראשון בעיר, "יבנה". אז קיבל הצעה  מ[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לכהן כרב העיר נהריה. הוא נענה להצעה, ובהיותו בן 30 בלבד החל לכהן כרב העיר ואב"ד של כל הגליל המערבי.  


בגליל המערבי לא היתה אז אף סמכות דתית. גם את תושבי נהריה לא ממש עניינה הדת וכך מצא עצמו הרב קלר כסמכות הדתית היחידה שנתן שירותי דת לכל האזור ושימש גם כאב בית הדין בגליל מערבי. חיש מהר התחבב הרב הצעיר מגרמניה על המקומיים האזור ויצר קשרי ידידות עם תושבים רבים גם מקיבוצים ומושבים רבים.
הרב קלר הרבה לבקר את אסירי המחתרות ששהו בכלא עכו, עודד את רוחם והעביר להם מידע ממשפחותיהם. עם פרוץ מלחמת העצמאות, יצא בחירוף נפש לאסוף את גופות הלוחמים ולהביאם לקבר ישראל. כמו כן, זיהה על פי שיטות קבליות את חללי שיירת יחיעם (בדומה לחללי שיירת הל"ה שזוהו על ידי [[רבי אריה לוין]] בעזרת "[[גורל הגר"א]]").  


רב האסירים.
במרוצת השנים פיתח הרב קלר את מוסדות הדת בעיר, יחד עם רבה הספרדי של העיר, [[הרב דוד חי אבוחצירא]].  
כמו שביקר אסירים בכלא הגרמני כך גם בכלא עכו היה הרב קלר פעיל בתקופת המנדט בטרום הקמת המדינה. הוא היה מגיע לכלא ועורך שיחות, תפילות עם האסירים ומעודד את רוחם. מה שזיכה אותו בכינוי רב האסירים. הרב קלר שימש צינור מידע בין האסירים למשפחותיהם.


במלחמת העצמאות, עם קום המדינה, חרך נפשו הרב קלר על מנת להביא את החללים לקבורה שלא יהיו מאכל לחיות הבר ועוף השמים. את הרוגי שיירת יחיעם זיהה בשיטה קבלית לאחר שאף גורם לא הצליח לזהות אותם.  
לאחר 57 שנה כרב העיר, בשנת תשנ"ו, מונה חתנו [[הרב ישעיהו מייטליס]], בוגר [[ישיבת מרכז הרב]] שהתגורר בעיר על מנת לעזור לחותנו בפיתוחה התורני, לכהן תחתיו כרב העיר. כמו כן, הוא החל לשמש כראש [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] שנוסדה בעיר.


במרוצת השנים פיתח הרב קלר את מוסדות הדת בנהריה ובנה מרקם יחסים טובים עם העולים החדשים שעלו ארצה בשנות ה-50 וה-60 מרחבי תבל.
שנתיים לאחר מכן, בשנת תשנ"ח, נפטר בגיל 89.
==ספריו==
* '''נהריה בבניה''' – המתאר את התפתחות הדת בנהריה
& '''מטה אהרון''' – ספר הלכות.


בהמשך שיתף פעולה באחווה ואהבה עם עמיתו הרב דוד אבוחצירא שליט''א ששימש כרב הראשי הספרדי של נהריה באותה עת.
{{מיון רגיל:קלר אהרן}}
 
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
הרב קלר שלח ידו גם בעט והוציא תחת ידיו שני ספרים: "נהריה בבניה" – המתאר את התפתחות הדת בנהריה והספר " מטה אהרון" – ספר הלכות.
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
 
הוא היה נואם רהוט ומבריק בעל לשון חדה שנאם תמיד בצורה דו-לשונית - גרמנית ועברית. מכריו מספרים כי הרב היה איש ענו וצנוע שתמיד התייחס בצורה שווה לכל אדם.
 
"אני זוכרת כשהייתי קטנה והייתי הולכת איתו ברחוב תמיד היה מקדים שלום לכל אדם. אבא תמיד ראה את האדם שמולו ודיבר בגובה העיניים" – סיפרה בתו של הרב קלר, ד''ר זהבה נויברגר.
 
חיל בריטי בגינת הבית
סיפורים על אישיותו הקסומה של הרב יש לרוב אך ד''ר נויברגר בחרה לספר לנו מקרה אחד "שאולי יעזור לכם להבין את היחס של אבא לכל אדם אפילו גוי" הסבירה. המדובר על לילה חורפי אחד בתקופת המנדט בו נמצא חייל בריטי שהיה שרוי בגילופין, מגולגל בגינת ביתו של הרב.
 
בלי לחשוב פעמיים הכניס הרב קלר את הבריטי השיכור והציל אותו מקפאון. " זה היה אבא שלי" אמרה ד''ר נויברגר "אדם זה אדם ללא הבדל דת גזע ומין".
 
בשנת 1996 מונה הרב ישעיה מייטליס חתנו של הרב קלר לעמוד בראש הרבנות בנהריה כשהאחרון מסכם 57 שנות כהונה בתפקיד הרב. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998 כבה הנר. הרב קלר הלך לעולמו בגיל 89 כשהוא משאיר אחריו משפחה מכובדת לתפארת ודור עתיד להמשך העשייה התורנית. בשנת 2006 הלכה לעולמה גם רעייתו הרבנית צביה קלר.

גרסה מ־12:00, 9 ביולי 2012

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


הרב ד"ר אהרן קלר היה רבה הראשון של העיר נהריה.

נולד בשנת תרס"ט בגליציה, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר בויטן שבגרמניה. התחנך בברלין שם שילב השכלה כללית יחד עם לימודי קודש. בהמשך לימודיו השלים תואר דוקטורט מאוניברסיטת ברלין והוסמך לרבנות ע"י בית המדרש לרבנים בברלין על ידי הרב יחאיל יעקב ויינברג, בעל "שרידי אש". כמו כן, כיהן כרבה של בויטן.

לאחר שהואשם ע"י הגסטאפו באשמת הרחבת היתר הכניסה לאסירים יהודים בכלא הגרמני, ברח ברכבת מגרמניה לפולין עם אשתו ובנו הקטן, משם המשיכו באוניה לרומניה ומשם לארץ ישראל, אליה הגיע בשנת תרצ"ט. במהלך השואה נספתה כמעט כל משפחתו.

לאחר זמן קצר עבר לרעננה, שם הקים את התיכון הדתי הראשון בעיר, "יבנה". אז קיבל הצעה מהרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לכהן כרב העיר נהריה. הוא נענה להצעה, ובהיותו בן 30 בלבד החל לכהן כרב העיר ואב"ד של כל הגליל המערבי.

הרב קלר הרבה לבקר את אסירי המחתרות ששהו בכלא עכו, עודד את רוחם והעביר להם מידע ממשפחותיהם. עם פרוץ מלחמת העצמאות, יצא בחירוף נפש לאסוף את גופות הלוחמים ולהביאם לקבר ישראל. כמו כן, זיהה על פי שיטות קבליות את חללי שיירת יחיעם (בדומה לחללי שיירת הל"ה שזוהו על ידי רבי אריה לוין בעזרת "גורל הגר"א").

במרוצת השנים פיתח הרב קלר את מוסדות הדת בעיר, יחד עם רבה הספרדי של העיר, הרב דוד חי אבוחצירא.

לאחר 57 שנה כרב העיר, בשנת תשנ"ו, מונה חתנו הרב ישעיהו מייטליס, בוגר ישיבת מרכז הרב שהתגורר בעיר על מנת לעזור לחותנו בפיתוחה התורני, לכהן תחתיו כרב העיר. כמו כן, הוא החל לשמש כראש ישיבת ההסדר שנוסדה בעיר.

שנתיים לאחר מכן, בשנת תשנ"ח, נפטר בגיל 89.

ספריו

  • נהריה בבניה – המתאר את התפתחות הדת בנהריה

& מטה אהרון – ספר הלכות.