מילון הראי"ה:חסידות (יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית): הבדלים בין גרסאות בדף



ערך זה עוסק בחסידות (יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך חסידות (פירושונים).

כשרון אמנותי נפלא המבסס את רוח האדם בכללו ומעמידו על עמדתו העליונה, שהוא שואף אליה בפנימיות תכנו [עפ"י א"ק ג שמו]. דבקות אלהית, (ושייכות ל)חכמות רוחניות עליונות מופשטות [עפ"י שם רז]. התעמקות קדושה בהכרה בהירה של הבינה והמדע הרוחני המזהיר. יסודה אהבת החסד, שאיפת ההטבה המוחלטת כשהיא מתגברת בלב, עד שהיא נטבעת בטבע הנפש [עפ"י ע"ר א קפז־ח, קצז]. התעמקות קדושה המביאה לידי הבעה גלויה את יסוד ההארה הצפונה, המתגלה בהתגלות מצערה לפי הערך, בפי עמו (של התהלה) [עפ"י ע"ר א קצז]. הנטייה אל הטוב והצדק [עפ"י פנק' ב סז (ל"ה פרק טו)].

החסידות הטהורה

אהבת חסד במלואה [א"י סד].

חסידות, יסודה - יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית - שהשלימות הפרטית ותשוקתו אליה לא תתפש מקום כלל לעומת חשקו בשלימות הכלל [ע"א א ג נא].

החסידות ענינה

לעשות נחת רוח ליוצרו [מ"ר 275].

שורש החסידות האמיתית

ההנחה האמיתית של כל דבר ע"פ תכונתו האמיתית בתכלית היושר והתיקון, עד שלא תמצא הפרעת סדר מפני כל רוח ונטיה אף כחוט השערה [ע"א א ה צא].

מדת החסידות הגדולה

◊ יוצאת מתוך בינה אלהית עליונה ותכופה [א' נג]. חסידות - החסידות המעשית - ההתגשמות של קרבת אלהים בחיים בפועל [א"ק ג שיא]. ע"ע מעשים של קדושה שהחסידות המעשית מתלבשת בהם וכו'.

יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית

שהשלמות הפרטית ותשוקתו אלי' לא תתפוש מקום כלל לעומת חשקו בשלמות הכלל. <ואיש כזה שקנה לו השלמות הזו ביושר שכלו וטבעו, הוא החסיד האמיתי ההולך בעצת השכל ולא ע"פ הרגש של אהבת עצמו> [עפ"י ע"א א ג נא].

ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, חסיד.