בני יששכר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''בני יששכר''' הוא ספרו המרכזי של [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]]. על שם ספרו זה כונה עוד בחייו "הבני יששכר".
'''בני יששכר''' הוא ספרו המרכזי של [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]] העוסק בחודשי השנה, בחגים ובמועדים. הספר מהווה ספר יסודי ב[[החסידות|חסידות]], בין השאר משום סידורו המקל על לימוד תורת המועדים בצורה מסודרת.  
דרושי הספר מסודרים לפי חודשי השנה, בהתמקדות מיוחדת על החגים. בשל סידורו הייחודי, הפך הספר ליסוד בספרות החסידית , המסדר את משנת החסידות על המועדים.  
 
==שם הספר==
==שם הספר==
שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק בספר [[דברי הימים]] א', פרק י"ב, פסוק ל"ג "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל",  ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר,להודיע את העומד מאחורי העיתים.
שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק {{מקור|דברי הימים א יב לג|כן}}: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"",  ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר, להודיע את העומד מאחורי העיתים. מסופר שרבו של ר' צבי אלימלך, [[החוזה מלובלין]], אמר לר' צבי אלימלך כי ייחוסו הוא מ[[שבט יששכר]], וזו סיבה נוספת לקריאת שם הספר.  
מקובל לספר טעם נוסף לקריאת שם הספר, וזאת משום שר' צבי אלימלך קיבל מרבו [[החוזה מלובלין]] שאמר לו ב[[רוח הקודש]] כי הוא בן ל[[שבט יששכר]].


==תוכן הספר==
==תוכן הספר==
הספר בנוי בצורת מאמרים על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו הקבלית. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות ה[[שבת]], והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש [[ניסן]] שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג ה[[פסח]] וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים.
הספר בנוי בצורת מאמרים ("דרושים") על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו על פי ה[[קבלה]]. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות ה[[שבת]], והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש [[ניסן]] שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג ה[[פסח]] וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים. אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי [[כסלו]]-[[טבת]] המוקדשים ברובם למשמעותו של חג ה[[חנוכה]], וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת.  
אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי [[כסלו]]-[[טבת]] המוקדשים ברובם למשמעותו של חג ה[[חנוכה]]. וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת. המאמרים שמקיפים את כל ענייני החג שמעט נכתב אודותיו, הפכו את הספר לפופולרי בקרב הציבור החסידי, המרבה ללמוד בו בעיקר בימים אלו‏.
 
==תפוצת הספר==
==תפוצת הספר==
למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך עשרות חיבורים, את עיקר מאמצי העריכה הועיד לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית , שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות.  
למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך חיבורים רבים, את עיקר מאמצי העריכה הקדיש לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות.  
ר' צבי אלימלך לא ראה את הספר מודפס, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה בעל הבני יששכר, למרות שחיבורו עדיין לא נדפס, וכך גם תואר במצבתו קברו הראשונה.
 
רק בשנת תר"ו, חמש שנים לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך‏, יצא הספר לראשונה בדפוס זאלקווא. בשל קשיי הצנזורה על ספרים עבריים, נאלצו בניו להדפיס רק את חלקו השני של הספר בעילום שם המחבר. רק כעבור שנים נוספות, בשנת תר"י, הודפס החלק הראשון בלמברג. החל ממהדורת תר"ך מודפסים שני הכרכים.  
הספר ראה אור בדפוס רק לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה "בעל הבני יששכר", וכך נחרת גם על מצבתו, אע"פ שחיבורו עדיין לא נדפס.
במשך השנים חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות, שהאחרונה והמוכרת שבהן היא מהדורת תולדות אהרן, שיצאה לאור על ידי האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן שזיקק את הספר מטעויות, ומהדורתו התקבלה כמהדורה המתוקנת והמושלמת.
 
ההדפסה הראשונה של הספר היתה בשנת תק"ן, חמש שנים לאחר פטירתו, בדפוס זאלקווא. בשל הגבלות הצנוזרה, נאלצו בניו להדפיס רק את החלק השני של הספר, וגם אותו הדפיסו בעילום שם המחבר. רק בשנת תר"י ודפס החלק בלמברג, והחל משנת תר"ך מודפסים שני החלקים יחד.  
 
במשך השנים חזר הספר והודפס בעשרות מהדורות, ובשנים האחרונות יצא בכמה מהדורות מפוארות עם הגהות ותיקונים, בהן מהדורת "תולדות אהרן" בעריכת [[רבי אברהם יצחק קאהן]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]].  
 
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]

גרסה מ־11:33, 27 באפריל 2015

בני יששכר הוא ספרו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב העוסק בחודשי השנה, בחגים ובמועדים. הספר מהווה ספר יסודי בחסידות, בין השאר משום סידורו המקל על לימוד תורת המועדים בצורה מסודרת.

שם הספר

שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק (דברי הימים א יב לג): "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"", ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר, להודיע את העומד מאחורי העיתים. מסופר שרבו של ר' צבי אלימלך, החוזה מלובלין, אמר לר' צבי אלימלך כי ייחוסו הוא משבט יששכר, וזו סיבה נוספת לקריאת שם הספר.

תוכן הספר

הספר בנוי בצורת מאמרים ("דרושים") על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו על פי הקבלה. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות השבת, והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש ניסן שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג הפסח וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים. אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי כסלו-טבת המוקדשים ברובם למשמעותו של חג החנוכה, וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת.

תפוצת הספר

למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך חיבורים רבים, את עיקר מאמצי העריכה הקדיש לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות.

הספר ראה אור בדפוס רק לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה "בעל הבני יששכר", וכך נחרת גם על מצבתו, אע"פ שחיבורו עדיין לא נדפס.

ההדפסה הראשונה של הספר היתה בשנת תק"ן, חמש שנים לאחר פטירתו, בדפוס זאלקווא. בשל הגבלות הצנוזרה, נאלצו בניו להדפיס רק את החלק השני של הספר, וגם אותו הדפיסו בעילום שם המחבר. רק בשנת תר"י ודפס החלק בלמברג, והחל משנת תר"ך מודפסים שני החלקים יחד.

במשך השנים חזר הספר והודפס בעשרות מהדורות, ובשנים האחרונות יצא בכמה מהדורות מפוארות עם הגהות ותיקונים, בהן מהדורת "תולדות אהרן" בעריכת רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן.