אין מעידין אלא עד שתצא נפשו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־12:31, 8 בדצמבר 2008
|
אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו שיצאה נשמתו; ואפילו ראוהו גוסס, מנותח, תלוי על העץ או שחיה דורסתו ואוכלתו (במקום בגופו שאין נשמתו יוצאת), מכל מקום אין מעידים עליו.