שיחה:פרשת העקידה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "היה כתוב מקודם: "ישנם מספר טעמים לאמירת פרשת העקידה בכל יום:@ לעורר את הלבבות לאותה נכונות...")
 
 
שורה 2: שורה 2:
"ישנם מספר טעמים לאמירת פרשת העקידה בכל יום:@ לעורר את הלבבות לאותה נכונות של הקרבה ומסירות נפש למילוי רצונותיו של הקב"ה, כזו שאפיינה את אברהם, כשהלך להקריב את בנו יצחק, ושאפיינה את יצחק במוסרו את נפשו; וכך מתקיים גם הציווי של "ואהבת את ה' אלקיך... בכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך.@ לעורר רחמי שמים בזכות האבות, כפי שאנו אומרים בתפילה המלווה את פרשת העקידה: "רבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים".@ להנציח בכל יום מחדש את קריאתו של המלאך אל אברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". כלומר, שאין רצונו של הקב"ה בקרבנות אדם מצדנו, אלא שנחייה למען שמו, נעסוק בתורה ונקיים את מצוותיה."
"ישנם מספר טעמים לאמירת פרשת העקידה בכל יום:@ לעורר את הלבבות לאותה נכונות של הקרבה ומסירות נפש למילוי רצונותיו של הקב"ה, כזו שאפיינה את אברהם, כשהלך להקריב את בנו יצחק, ושאפיינה את יצחק במוסרו את נפשו; וכך מתקיים גם הציווי של "ואהבת את ה' אלקיך... בכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך.@ לעורר רחמי שמים בזכות האבות, כפי שאנו אומרים בתפילה המלווה את פרשת העקידה: "רבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים".@ להנציח בכל יום מחדש את קריאתו של המלאך אל אברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". כלומר, שאין רצונו של הקב"ה בקרבנות אדם מצדנו, אלא שנחייה למען שמו, נעסוק בתורה ונקיים את מצוותיה."
טעמים יפים אבל אין להם מקור (לא אומר שאין מקור כלל, אבל צריך למצוא את המקור שלהם אם רוצים להוסיף אותם לערך).
טעמים יפים אבל אין להם מקור (לא אומר שאין מקור כלל, אבל צריך למצוא את המקור שלהם אם רוצים להוסיף אותם לערך).
== הנאמר בתפילת שחרית - לא מדוייק ==
אני משנה את מה שכתוב, הנאמר בתפילת שחרית, לכתוב בסידורים בתפילת שחרית מיד לאחר ברכות השחר. ממה שידוע לי רוב הציבור לא נוהג לומר פרשת העקידה, בטור ובשו"ע לא מוזכר שחובה לאמרם אלא שטוב לאמרם.

גרסה אחרונה מ־17:20, 7 באוקטובר 2018

היה כתוב מקודם: "ישנם מספר טעמים לאמירת פרשת העקידה בכל יום:@ לעורר את הלבבות לאותה נכונות של הקרבה ומסירות נפש למילוי רצונותיו של הקב"ה, כזו שאפיינה את אברהם, כשהלך להקריב את בנו יצחק, ושאפיינה את יצחק במוסרו את נפשו; וכך מתקיים גם הציווי של "ואהבת את ה' אלקיך... בכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך.@ לעורר רחמי שמים בזכות האבות, כפי שאנו אומרים בתפילה המלווה את פרשת העקידה: "רבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים".@ להנציח בכל יום מחדש את קריאתו של המלאך אל אברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". כלומר, שאין רצונו של הקב"ה בקרבנות אדם מצדנו, אלא שנחייה למען שמו, נעסוק בתורה ונקיים את מצוותיה." טעמים יפים אבל אין להם מקור (לא אומר שאין מקור כלל, אבל צריך למצוא את המקור שלהם אם רוצים להוסיף אותם לערך).

הנאמר בתפילת שחרית - לא מדוייק[עריכה]

אני משנה את מה שכתוב, הנאמר בתפילת שחרית, לכתוב בסידורים בתפילת שחרית מיד לאחר ברכות השחר. ממה שידוע לי רוב הציבור לא נוהג לומר פרשת העקידה, בטור ובשו"ע לא מוזכר שחובה לאמרם אלא שטוב לאמרם.