פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''ב"ש''': אינה מקודשת, ואפילו למחמירים אם יש עוד רעותא בקידושין מקלים. '''הפת"ש''' ביאר שאף שעיקר דעתו להקל משמעות דבריו שלמעשה יש להקל רק כשיש עוד רעותא. והביא הב"ש בשם '''רשד"ם''' שכשמודים שכיוונו לקידושין יש להחמיר, ובמקרה שהיה משודכים לדעת '''מהריב"ל''' הוי ידיים מוכיחות ומקודשת ו'''המהרי"ט''' חולק. | '''ב"ש''': אינה מקודשת, ואפילו למחמירים אם יש עוד רעותא בקידושין מקלים. '''הפת"ש''' ביאר שאף שעיקר דעתו להקל משמעות דבריו שלמעשה יש להקל רק כשיש עוד רעותא. והביא הב"ש בשם '''רשד"ם''' שכשמודים שכיוונו לקידושין יש להחמיר, ובמקרה שהיה משודכים לדעת '''מהריב"ל''' הוי ידיים מוכיחות ומקודשת ו'''המהרי"ט''' חולק. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:42, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אמר לה: הרי את מקודשת, ולא אמר: לי, אינה מקודשת (רא"ש ור"ן מקידושין ה,ב וכרבא בנדרים ה,ב). (וכן עיקר תשובת הרא"ש) אבל יש מחמירין ואומרים דהוי קדושין (תמצאם בתשובת הרשב"א ורמב"ן והרא"ש כלל ל"ה מגיטין פה,ב). ואם היה מדבר עמה על עסקי קדושין, הרי זו מקודשת (רא"ש). ואם קידש תחלה אשה אחת קדושין גמורים, ואמר לאחרת בפניה: תהא מקודשת, ולא אמר: לי, ידים מוכיחות נינהו, וחוששין לקדושין (רמ"ה).
לא אמר "לי": קידושין ה,ב: אמר שמואל... אמר לה הרי את מקודשת... הרי זו מקודשת... למימרא, דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים... הכא במאי עסקינן - דאמר לי.
נדרים ה,ב: איתמר: ידים שאין מוכיחות - אביי אמר: הויין ידים, ורבא אמר: לא הויין ידים.
גיטין פה,ב: ר' יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין. במאי קמיפלגי? רבנן סברי: ידים שאין מוכיחות הויין ידים, ואף על גב דלא כתב לה ודן, מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה; ור' יהודה סבר: ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים. הרא"ש כתב שלא נפשט הספק והרמב"ם כתב שהלכה כחכמים ולא צריך לכתוב "ודן". השו"ע קכו,ט כתב לכתוב ולא התייחס לדין בדיעבד כשלא כתב.
רא"ש,ר"ן,שו"ע,רמ"א: אינה מקודשת. הלכה שלא הויין ידיים כרבא בנדרים ה,ב. התוס' והר"ן חילקו מגיטין שכאן הוי ידיים שאינן מוכיחות כלל משא"כ לגבי "ודן" ולכן אין סתירה מכך ששם סובר שמואל כחכמים.
י"א הו"ד ברשב"א ובר"ן: ספק מקודשת. ספק אם הויין ידיים כיוון שלא נפשט בגיטין. וכן פסק בשו"ת רשב"א אולם המ"מ והב"י כתבו שאין כן דעת הרשב"א בפסקים, וביאר הגר"א משום שהביא הדעה שאינה מקודשת באחרונה, ובבה"ב כתב שהתשובה אינה סמכא.
ב"ש: אינה מקודשת, ואפילו למחמירים אם יש עוד רעותא בקידושין מקלים. הפת"ש ביאר שאף שעיקר דעתו להקל משמעות דבריו שלמעשה יש להקל רק כשיש עוד רעותא. והביא הב"ש בשם רשד"ם שכשמודים שכיוונו לקידושין יש להחמיר, ובמקרה שהיה משודכים לדעת מהריב"ל הוי ידיים מוכיחות ומקודשת והמהרי"ט חולק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.