ספר המצוות לרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* אין למנות מצווה מדרבנן. הרמב"ם כותב כי בה"ג מנה מצוות דרבנן במניינו, כדוגמת מצוות [[נר חנוכה]] ו[[מקרא מגילה]] ועוד. | * אין למנות מצווה מדרבנן. הרמב"ם כותב כי בה"ג מנה מצוות דרבנן במניינו, כדוגמת מצוות [[נר חנוכה]] ו[[מקרא מגילה]] ועוד. | ||
* אין למנות מצווה הנלמדת מי"ג מדות או מריבוי. הרמב"ם מבקר את בעל הלכות גדולות על כך שמנה את מצוות יראת החכמים במניינו, על אף שנלמדת מריבוי<ref>{{מקור|בבלי פסחים כב ב}}; {{מקור|בבלי קידושין נז א}}; {{מקור|בבלי בבא קמא מא ב}}; {{מקור|בבלי בכורות ו ב}}.</ref>. | * אין למנות מצווה הנלמדת מי"ג מדות או מריבוי. הרמב"ם מבקר את בעל הלכות גדולות על כך שמנה את מצוות יראת החכמים במניינו, על אף שנלמדת מריבוי<ref>{{מקור|בבלי פסחים כב ב}}; {{מקור|בבלי קידושין נז א}}; {{מקור|בבלי בבא קמא מא ב}}; {{מקור|בבלי בכורות ו ב}}.</ref>. | ||
* אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי | * אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי חז"ל<ref>{{מקור|בבלי מכות כג ב}}</ref> ש[[משה רבינו]] קבל מסיני תרי"ג מצוות נלמדים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" {{מקור|דברים לג ד|כן}}, ו"מורשה" היא דבר העובר בירושה מדור לדור. לטענתו, בעל הלכות גדולות מנה מצוות שאינן נוהגות לדורות אלא נאמרו לשעתן, כמצוות "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו" {{מקור|במדבר ד כ|כן}}, שלדעת הרמב"ם נאמרה לדור המדבר בלבד. | ||
* אין למנות מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}. | * אין למנות מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}. | ||
* אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטיא את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה. | * אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטיא את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* אין למנות חלקים שונים של אותה המלאכה, כדוגמת תהליכי הכנת [[קרבן מנחה]]: יציקת שמן, בלילה, פתיתה, מליחה, הגשה, תנופה, קמיצה והקטרה, שבה"ג מנאן כמצוות בפני צעמן. | * אין למנות חלקים שונים של אותה המלאכה, כדוגמת תהליכי הכנת [[קרבן מנחה]]: יציקת שמן, בלילה, פתיתה, מליחה, הגשה, תנופה, קמיצה והקטרה, שבה"ג מנאן כמצוות בפני צעמן. | ||
* מצווה הנמשכת ימים מספר, אין למנות כל אחד ואחד מהם בפני עצמו. למשל: איסור אכילת [[חמץ]] בשבעת ימי [[חג הפסח]] נמנה כמצווה אחת ולא כשבע. | * מצווה הנמשכת ימים מספר, אין למנות כל אחד ואחד מהם בפני עצמו. למשל: איסור אכילת [[חמץ]] בשבעת ימי [[חג הפסח]] נמנה כמצווה אחת ולא כשבע. | ||
* אין למנות מצווה לדון כל אחד ואחד מחייבי מיתות בפני עצמו, אלא מנין כל מיתה ומיתה על כל חייבה. למשל: אין למנות מצווה לסקול את המחלל שבת ואת העובד עבודה זרה וכו', אלא למנות מצווה אחת והיא לסקול את חייבי הסקילה. | * אין למנות מצווה לדון כל אחד ואחד מחייבי מיתות בפני עצמו, אלא מנין כל מיתה ומיתה על כל חייבה. למשל: אין למנות מצווה לסקול את המחלל שבת ואת העובד עבודה זרה וכו', אלא למנות מצווה אחת והיא לסקול את חייבי הסקילה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||