ראש ישיבה: הבדלים בין גרסאות בדף

תפקיד [[ראש (מנהיג)|ראש]] הישיבה קיים עוד מתקופת ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת ב[[תלמוד]], אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת ה[[גאונים]], משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".

במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד [[רב קהילה|רב הקהילה]] לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות [[פוסק]] ה[[הלכה]]. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור ה[[חרדים|חרדי]], שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון [[הרב שך]] והרב [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרן יהודה לייב שטינמן]]) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] והרב [[רבי משה פיינשטיין|משה פיינשטיין]], אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל ה[[תנועת החסידות|חסידים]] ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי ה[[אדמו"ר]].