תורה ומדע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←התייחסות לסתירות בין התורה למדע: הוספתי קצת. מתכוין בעז"ה להכניס בעתיד גם את מה שהיה כאן בעבר.) |
(←התייחסות לסתירות בין התורה למדע: אני מקווה להשלים בשבועות הקרובים. אין צורך בכל מה שהובא בערך המקורי. מספיק דוגמאות.) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו. | מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו. | ||
==התייחסות לסתירות בין התורה למדע== | ==התייחסות לסתירות בין התורה למדע== | ||
דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים{{הערה|דעה זו מובאת בספר [[מורה נבוכים]] ח"ג פי"ד}}. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד{{הערה|דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם}}. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין [[משפט פיתגורס]] מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה{{הערה|והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ}}. | דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים (ייתכן שזה רק בנושאי אגדה){{הערה|דעה זו מובאת בספר [[מורה נבוכים]] ח"ג פי"ד}}. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד{{הערה|דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם}}. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין [[משפט פיתגורס]] מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה{{הערה|והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ}}. למעשה גם הסבורים שאין הכרח שדברי חז"ל יתאימו עם המדע מודים שחייב להיות מוכח לנו שאכן המדע צודק בדבריו. דוגמא לזה ניתן למצוא בדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש פי"ז הכ"ד: {{ציטוט|ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.}} כלומר שלא סומכים על חכמי הגויים בגלל שמאמינים להם אלא בגלל שהראיה שלהם נתגלתה ונראים דבריהם. | ||
==נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע== | |||
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | ||