דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13: | שורה 13: | ||
ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך ב[[מורה נבוכי]]ם (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה. | ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך ב[[מורה נבוכי]]ם (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה. | ||
===הרחקה מעבודה זרה=== | |||
ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין. מאידך, ב[[מורה נבוכים]] (ח"ג,פמ"ח) הרמב"ם מוסיף שהאיסור נובע ממנהגם של עובדי [[עבודה זרה]] לערב בשר בחלב, והתורה ציוותה להרחיק אותנו מדרכיהם ומערבוב זה. | |||
===ערבוב כוחות רוחניים=== | ===ערבוב כוחות רוחניים=== | ||
[[ספר החינוך]] | [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת אם כסף צב|מצוות-חינוך-אם-כסף|צב|null}} מסביר ששורש האיסור נובע מהאיסור לערבב כוחות רוחניים שונים. לדבריו, בדומה לאיסור [[כלאיים]] התורה אוסרת על האדם לערבב שני כוחות שונים משום שדבר זה מרמז שיש בנו רצון להחליף דבר במעשי האל. | ||
ה[[זוהר]]{{הערה| שמות, קכה, ב}} הסביר את הכוחות הרוחניים העומדים מאחורי פירושו של החינוך, וביאר כי הבשר מסמל את כוח הדין הרוחני, בעוד החלב מסמל את כוח הרחמים. ערבוב שתי הכוחות מערבב את מידת החסד יחד עם מידת הדין ומערב מוות בחיים וטוב ברע ולכן חל איסור בישול בשר בחלב. | |||
===מניעת האכזריות=== | ===מניעת האכזריות=== | ||
ה[[רשב"ם]] | ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה. | ||
===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== | ===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== | ||
[[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם). | [[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם). | ||
===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== | |||
=== | [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}. | ||
[[הרצי"ה | |||
===ריסון התאוות=== | ===ריסון התאוות=== | ||
הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר). | הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר). | ||
==סיכום השיטות== | ==סיכום השיטות== | ||
לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב). | לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב). |