שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

נהגו ישראל ללמוד תורה במהלך כל ליל שבועות עד תפילת שחרית של יום טוב. מקור המנהג מובא ב[[זוהר]] {{ציטוטון|חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה… כך אמר רבי שמעון בשעה שהתכנסו החברים אצלו בלילה, הבה ונתקן את תכשיטי הכלה, כדי שתימצא מחר אצל המלך בתכשיטיה כראוי לה}}. לדברי הזוהר, טעם המנהג הוא להתכונן בלימוד תורה לקראת חג השבועות ככלה המתקשטת לפני יום חתונתה. דברים אלו מבוססים על דברי המשנה כי יום מתן תורה היה כעין יום החתונה בין עם ישראל לבין הקב"ה, ומכיוון שבכל שנה אנו חוזרים ומקבלים את התורה בחג השבועות יש צורך להתכונן לכך בלימוד תורה.

אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הרב יצחק זאב סולובייצ'יק]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.