יהושע בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|בעיות עריכה טכניות}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ממשיכו של משה רבינו|אחר=הספר הראשון ב[[נביאים]] המתאר את תקופת הנהגת יהושע וכיבוש [[ארץ ישראל]] | |||
|עע=[[ספר יהושע]]}} | |||
[[תמונה:Yehoshua.jpg|200Px|שמאל|ממוזער|קבר יהושע בן נון ב[[תמנת חרס]]]] | |||
'''יהושע בן נון''' הנהיג את [[שבטי ישראל]] בעת המעבר על [[נהר הירדן]], בכיבוש [[ארץ כנען]] ובחלוקת [[נחלות שבטי ישראל]]. הוא כתב את סיומו של [[ספר דברים]] ואת [[ספר יהושע]]. בתור ראש ונשיא לשבט אפרים הוא נבחר לתור הארץ וחוזר עם הבטחה כי הוא, יחד עם [[כלב בן יפונה]] יהיו היחידים שאכן יגיעו לארץ המובטחת. | |||
== שמו == | == שמו == | ||
שמו של יהושע היה בתחילה הושע והוסיף לו [[משה]] אות יו"ד בחילת שמו ({{מקור|תנ"ך:במדבר יג טז$במדבר יג, טז}}) והטעם שהתפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים ([[רש"י]] שם). | |||
בשונה משאר אישים המוזכרים ב[[תנ"ך]], מוזכר יהושע ברוב הפעמים בשמו ובשם אביו - יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן והדבר אומר דרשני, כמו כן יש להעיר כי גם המילה בֶּן שונה משאר מקומות מפני שהיא מנוקדת בִּן. ה{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן שמות לג יא$רמב"ן שמות לג, יא}} כתב: בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה ({{מקור|משלי ל, א}}), שבן לילה היה ובן לילה אבד ({{מקור|יונה ד, י}}), אם בן הכות הרשע ({{מקור|דברים כה, ב}}). ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג. ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו ({{מקור|תהלים עב יז}}) <ref>מתוך [http://www.parashat-hashavua.com/2014/06/shlach.html המאמר הבא], ראה שם ביאור בדברי הרמב"ן וטעמים נוספים</ref>. | |||
== בחירתו == | == בחירתו == | ||
הוא | בחירתו למנהיג באה אחרי ש[[משה רבינו]] מבקש מהקב"ה: "יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת ה', כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה. {{מקור|במדבר כז, טז-יז|כן}}. [[רש"י]] מוצא בדברים האלה את הדרישות ממנהיג: | ||
* "אמר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד שאינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד לפי דעתו". כלומר, מנהיג אשר יצליח להבין את הפלגים שבהם. דוגמא לכל הסכתו לאפשר לכלב בן-יפונה לכבוש את חברון ({{מקור|יהושע יד, ו-טו}}). והסיפור עם עכן אשר הצליח להביא אותו לידי התוודות על חטאו ({{מקור|תנ"ך:יהושע ז טו-כו$יהושע ז, טו-כו}}). | |||
* "אשר יצא לפניהם - לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חילותי;הם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שלחמתי בסיחון ובעוג, שנאמר: אל תרא אותו {{מקור|כא, לד}}... וכן ב[[דוד המלך]] בכי הוא יוצא ובא לפניהם ({{מקור|שמואל א יח, טז}}) '''יוצא בראש ונכנס בראש'''" <ref>מקור הרעיון '''אברהם רמר'''</ref>. | |||
והקב"ה משיב למשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו. וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה': עַל-פִּיו יֵצְאוּ וְעַל-פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל-הָעֵדָה. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה. וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה', בְּיַד-מֹשֶׁה.{{מקור|במדבר כז, יח-כב|כן}}. באופן המפורט ביותר מתוארים השלבים הדרושים לשם הכתרת מנהיג על הציבור המטרה להשיג את אמונו. | |||
==תפקידו הראשון== | ==תפקידו הראשון== | ||
ב[[ספר במדבר]] יהושע בן נון הוצג לראשונה בתור ראש ונשיא [[שבט אפרים]] {{מקור|במדבר יג, ב-ג|כן}} במשלחת המרגלים לארץ כנען. הוא נבחר לנציג השבט :"לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן" {{מקור|במדבר יג, ג|כן}}. כבר בהמשך נרמז כי מדובר באישיות מיוחדת. | |||
כלב בן יפונה התרעם על הדיווח מהמצב בארץ הוא ויהושע בן-נון מחליטים להתאבל וכך נאמר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.{{מקור|במדבר יד, ו|כן}}. הפרשה מסתיימת בכך שעל בני-ישראל נגזר לנוע ב[[מדבר סיני]] ארבעים שנה ולמות בטרם הכניסה לארץ כנען ורק:"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, חָיוּ מִן-הָאֲנָשִׁים הָהֵם, הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ" {{מקור|במדבר יד, לח|כן}}. | |||
==משה כחונך ליהושע== | ==משה כחונך ליהושע== | ||
במדרש במדבר רבה כתוב: "כדאי הוא [[יהושע]] ליטול שכר שימושו שלא מש מתוך האוהל" {{מקור|כא, יד|כן}}. הוא דבק שמה רינו עד שנקרא בשל כך "משרת משה". ח�"ל ממשלים אותו לנוצר (-שומר) תאנה שאוכל מפריה {{מקור|כא, טו|כן}}. פירות התאנה מבשילות בהדרגה. ומי שרוצה פרי טוב, יחפש כל יום את הפרי שהתבשל לאותו יום. פרי שיקטף לא בזמנו נופל באיכותו מפרי הנלקח במועדו. הוא דבק ב[[משה]], תמיד בזמן המתאים לקבל ממנו את החכמה הדרושה. הדבר הביא לכך שיאמר עליו: {{ציטוטון|גדולה שימושה יותר מלימודה}} {{מקור|ברכות ז, ב}}. הניסיון לעבוד משה וללמוד ממנו הביא ליהושע את האפשרות ליישם נכונה את כשרון הנהגתו. | |||
==על משפחתו== | ==על משפחתו== | ||
על פי המדרש, יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו, נישא עם רחב, מיריחו. ומצאצאיה היו שמונה [[נביא|נביאים]] ונביאות כפי שמובא ב[[מסכת מגילה י"ד ע"ב]]: "אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה. כתיב הכא {{מקור|מלכים ב, כב}} "בן חַרחַס" וכתיב התם ({{מקור|יהושע, כד) "בתמנת חרס". איתיביה (היקשה) רב עינא סבא ( הזקן) לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נֵריָּה, ברוך, ושרָיָה, מחסיָה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושַלוּם. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא (נאמר כאן) "בן תקוה" וכתיב התם (נאמר שם) (יהשוע ב) "את תקות חוט השני" ! - אמר ליה: עינא סבא (עינא הזקן)! ואמרי לה: פתיא אוכמא ( סיר שחור, כלומר, עמית בתורה שיגע והשחיר פניו עליה ) מיני ומינך תסתיים שמעתא ( ממני וממך תסתיים השמועה, שאנחנו יכולים לצרף את שתי השמועות ולומר:) דאיגיירא ונסבה יהושע ( שרחב התגיירה ונשא אותה יהושע) {{מקור|מגילה יד, ב|כן}}. המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" {{מקור|ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי|כן}}. | |||
== כיבוש ארץ כנען== | == כיבוש ארץ כנען== | ||
תפקידו החשוב של יהושע בן נון היה כיבוש ארץ כנען.הוא לא השלים את הכיבוש ומזהיר את בני ישראל מפני הגויים אשר נשארו בתוכם. | |||
[[תמונה:Kibush_cnaan_1.jpg|center|thumb|800px|מהלכי כיבוש הארץ בימי יהושע בן-נון]] | |||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים]] | |||
'''נחלות שבטי ישראל''' נקבעו על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] וכך נאמר ב[[ספר יהושע]]: "וְעַתָּה, חַלֵּק אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים; וַחֲצִי, הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה. עִמּוֹ, הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, לָקְחוּ, נַחֲלָתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, מֹשֶׁה עֶבֶד ה' {{מקור|יהושע יג, ז-ח|כן}}. | |||
==משמעות הגורל בחלוקת הנחלות== | ==משמעות הגורל בחלוקת הנחלות== | ||
יהושע בן נון ממשיך לפעול לפי העקרון שקבע [[משה רבינו]] לחלוקת ארץ ישראל, וכך נאמר ב[[ספר במדבר]]: "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה: לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ {{מקור|דברים לג, נד|כן}}. לפחות, נראה כי יש כאן סתירה: החלוקה היא לפי גודל השבט אך נעשית לפי הגרלה - לפי ההנחה הפשטנית - ביד המקרה - אך נראה שלא כך הדבר. | |||
אבל רק אחרי ששבטים הנוחלים בעבר הירדן מקבלים את חלקם, ונשארים רק תשע וחצי שבטים, וכך נאמר בספר יהושע :"בְּגוֹרַל, נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה, לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה {{מקור|יהושע יד, ב|כן}}. ואכן [[שבט יהודה]] עולה בגורל הראשון, [[שבט אפרים]] שני ו[[שבט מנשה]] שלישי. | |||
וכאן נותרו עוד שבעה שבטים. יהושע בן נון מחליט לשלוח אנשים על מנת לאתר את הנחלאות וכך נאמר: "וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל סֵפֶר; וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה, שִׁלֹה. וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי ה'; וַיְחַלֶּק-שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַחְלְקֹתָם {{מקור|יהושע יח, ט-י|כן}}. הגורלות הושלכו והארץ חולקה לשבטי ישראל. | |||
יהושע בן נון לא הסתפק בחלוקה, הוא דואג גם לאיחוד העתידי בין שני חלקי העם משני צידי [[נהר הירדן]], בפרק כ"ג הוא פונה על שבטי ישראל ומדגיש את חשיבות האיחוד של השבטים. | |||
==קברו של יהושע בן נון== | ==קברו של יהושע בן נון== | ||