מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 82: שורה 82:
* ספר דרך ה' - חלק ד פרק ג - באהבה ויראה - >ביראה<: א. הנה כבר ביארנו בחלק א' פרק ד', ענין האהבה והיראה, שהם המקרבים ומדביקים האדם בבוראו. וזה נאמר באהבה ויראה האמיתית, שהם אהבת שמו ית' ולא אהבת השכר, ויראת רוממותו לא יראת העונש. והנה היראה הזאת היא ממהרת את האדם מחשך חומריותו וגופניותו, ומשרה עליו השראת השכינה. וכפי שיעור היראה כן יהיה שיעור הטהרה וההשראה. ומי שמגיע להיות ירא ביראה זאת תמיד, תהיה השכינה שורה עליו תמיד. ודבר זה נמצא בשלימות במשה רבינו ע"ה שאמרו עליו, יראה לגבי משה מלתא זוטרתי היא, וכן זכה להשראת שכינה תמידית. והנה הדבר קשה לשאר בני האדם שישיגוהו כראוי, אמנם כפי מה שישיג ממנה, כן יהיה כח טהרתו *וקדושתו*, כמ"ש. ובפרט בעת התעסקו במצות או בתלמוד, שהנה היא לו תנאי הכרחי לשלימות התלמוד ההוא או המצוה ההיא, וכמ"ש: >באהבה<: ב. והאהבה היא המדבקת ומקשרת את האדם בבוראו, ומיפה כחו ומעטירתו עטרות גדולות. והעיקר, בשמחת הלב והתלהטות הנשמה לפני בוראה, והמסר האדם עם כל מאודו לקידוש שמו ית', ולעשות נחת רוח לפניו. וכבר נתבארו ענינים אלה במקומם, ואין צורך להאריך בם. והנה לחלק הזה מתחבר האמונה בו וביחודו, הבטחון וכיוצא, כלם ענינים מדביקים האדם בבורא ית' ומחזיקים בו הקדושה וההארה:
* ספר דרך ה' - חלק ד פרק ג - באהבה ויראה - >ביראה<: א. הנה כבר ביארנו בחלק א' פרק ד', ענין האהבה והיראה, שהם המקרבים ומדביקים האדם בבוראו. וזה נאמר באהבה ויראה האמיתית, שהם אהבת שמו ית' ולא אהבת השכר, ויראת רוממותו לא יראת העונש. והנה היראה הזאת היא ממהרת את האדם מחשך חומריותו וגופניותו, ומשרה עליו השראת השכינה. וכפי שיעור היראה כן יהיה שיעור הטהרה וההשראה. ומי שמגיע להיות ירא ביראה זאת תמיד, תהיה השכינה שורה עליו תמיד. ודבר זה נמצא בשלימות במשה רבינו ע"ה שאמרו עליו, יראה לגבי משה מלתא זוטרתי היא, וכן זכה להשראת שכינה תמידית. והנה הדבר קשה לשאר בני האדם שישיגוהו כראוי, אמנם כפי מה שישיג ממנה, כן יהיה כח טהרתו *וקדושתו*, כמ"ש. ובפרט בעת התעסקו במצות או בתלמוד, שהנה היא לו תנאי הכרחי לשלימות התלמוד ההוא או המצוה ההיא, וכמ"ש: >באהבה<: ב. והאהבה היא המדבקת ומקשרת את האדם בבוראו, ומיפה כחו ומעטירתו עטרות גדולות. והעיקר, בשמחת הלב והתלהטות הנשמה לפני בוראה, והמסר האדם עם כל מאודו לקידוש שמו ית', ולעשות נחת רוח לפניו. וכבר נתבארו ענינים אלה במקומם, ואין צורך להאריך בם. והנה לחלק הזה מתחבר האמונה בו וביחודו, הבטחון וכיוצא, כלם ענינים מדביקים האדם בבורא ית' ומחזיקים בו הקדושה וההארה:


<big>"וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה".</big> - [[שולחן ערוך הרב]] יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק א סעיף ד.


==מושגים שקשורים בלימוד התורה==
==מושגים שקשורים בלימוד התורה==