מוות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:


'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי. אמנם [[אליהו הנביא]] לא מת, אלא עלה "בסערה השמימה" עם גופו.<br>


'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>
'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>
שורה 14: שורה 14:


==היחס הכללי למוות==
==היחס הכללי למוות==
 
גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור|איוב, א, כא}}
גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"


המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.
המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.
המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל). 


נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.
נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.
שורה 26: שורה 23:
===חטא אדם הראשון===
===חטא אדם הראשון===
הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:  
הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:  
מציאות המוות תתמיד עד לעתיד לבוא שנאמר: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים" <ref>ישעיהו כה ח.</ref>, לדעת רמב"ם גם לאחר תחיית המתים החיים ימותו, שכן זהו טבעו של העולם הזה <ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>.
===חיים קצובים===
===חיים קצובים===
ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.
ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.
===אריכות חיים===
===אריכות חיים===
התורה מבטיחה למי ש[[שילוח הקן|משלח את הקן]], ולמי ש[[כיבוד הורים|מכבד את הוריו]] אריכות ימים.
===מיתה בלא חטא===
===מיתה בלא חטא===
  חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.
  חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.
==החיים לאחר המוות==
==החיים לאחר המוות==
===עולם הנשמות===
===עולם הנשמות===
שורה 43: שורה 41:
ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.
ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.


===תחית המתים===
===[[תחיית המתים]]===
 
אחד מעיקרי האמונה כי באחרית הימים יקומו המתים מקבריהם לתחייה. הגמרא מביאה ראיות רבות לתחיית המתים מן התורה. [[נביאים]] ([[אליהו]] ו[[אלישע]] ו[[תנאים]] החיו מתים.
==טומאת המת==
==טומאת המת==
יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].
יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].
שורה 64: שורה 62:


'''בחז"ל'''  מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>
'''בחז"ל'''  מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>
==פחד המוות==
הפחד מהמוות הוא פחד גדול.<br>
ישנו פחד מיוחד כאשר עומדים בפני סכנת מוות. למשל, יש הבורחים מהקרב, יש הנכנסים לשיתוק ו"הלם קרב", ולעומתם יש גיבורים שנלחמים בגבורה, ויש אף מוסרים נפשם למוות. <br>
ישנו פחד נוסף כללי - פחד של האדם מהידיעה שסופו למות.
על אשת החייל נאמר: "ותשחק ליום אחרון".
אגג אומר: "אכן סר מר המוות".
חז"ל אומרים שכל פחד מקורו בחטא - "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב (ישעיהו לג, יד) פחדו בציון חטאים חזייה לההוא גברא דהוה מפחד א"ל חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים".


== ראו גם ==
== ראו גם ==